• חפשו אותנו גם ב:
קרוב ללב הפראי
דיגיטלי
42
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון
קורא דיגיטלי קינדל
קורא דיגיטלי קינדל

קרוב ללב הפראי

'קרוב ללב הפראי', רומאן מרעיש ופורע סדר, היה ספר הבכורה של קלאריס ליספקטור, הסופרת הברזילאית־יהודייה. לאחר שהבאנו לקוראים בארץ את 'קשרי משפחה', 'אושר סמוי', 'דרך הייסורים של הגוף' ו'שעת הכוכב' שלה, אנו חוזרים אל הכניסה הדרמתית של ליספקטור לספרות הברזילאית (ומכאן נמשיך בתרגומים נוספים של ספריה, לפי הסדר).
"קוסמת שמהפנטת את הקוראים", כתבו עליה בישראל כשיצאו התרגומים הקודמים, "מצטרפת לרשימה של גדולי המספרים בכל הזמנים"... "פנינה נדירה שממשיכה לקדוח בזיכרון שנים אחרי הקריאה".כש'קרוב ללב הפראי' ראה אור בברזיל ב־1943 היתה ליספקטור בת ה־23 שם לא־מוּכּר, אך מיד פרץ בעיתונות ובכתבי־העת מה שכונה "הוריקן קלאריס", והרומאן תואר כ"נס ספרותי", "אירוע מכונן בספרות הברזילאית", "הרומאן הגדול ביותר שכתבה אי־פעם אשה בלשון הפורטוגזית". עד היום היא גיבורת תרבות בברזיל.

העובדות החיצוניות של חיי ז'וּאָנָה, גיבורת הרומאן, מבטיחות דרמה הולכת וגוברת: ילדוּת של ילדה־משוררת בלי אִמהּ ועד מהרה גם בלי אביה, הדודה שהילדה "הנחש" לא מסתדרת איתה, התאהבותה במורה "שמלמד אותה לחיות", "ההתבגרות המינית הצומחת מסתורית", הפנימייה, החתונה, הגילוי שבעלה לא באמת עזב את ארוסתו שקדמה לה, המאהב המוזר שחשוב לה לא לדעת את שמו, נטישת הבעל, היעלמותו של המאהב. הרשימה הזאת, שחלקה נמסר מוקדם בספר, אינה ספוילר. עובדותיה הן פיגומים חיצוניים שאפשר להסיר בתום הבנייה. 'הרכילות' החיצונית הזאת כמו ניתנת רק בלית־ברירה, כשִׂרטוט מקוטע ומטושטש, בלי ריפוד של נסיבות, והקוראים יוצאים ממנה וחצי סקרנותם בידם. זה כך מפני שבחזית עומדים המונולוגים הפנימיים (הישירים או העקיפים), המוסרים את זרמי התודעה של ז'וּאָנָה ושל בעלה, עם אימאז'ים ומחשבות המותירים אותנו פעורי־פה.ז'וּאָנָה, אשה היפר־רגישה ופזורה, עסוקה לאורך ההתרחשויות בניסיון להקשיב למלמול של המרכז שלה, לקו־המנחה החמקמק של קיומה.

היא תוהה בלי־הרף: מה פירוש שאני חיה? איך יודעים שחיים? מה זה לא־לחיות (בשונה מִלָמוּת)? יותר מאשר לזרם המחשבות, לתחושות ולקליטות החושיות שלה, אנו עדים ל'קומה שנייה': להסתכלותה בתחושות ובמחשבות, להתמודדותה עם הכלא של המושגים המוכנים־מראש ועם המלים, המסלפים את מה שמרגישים ובולמים את הרגע הרענן, המלא והעצמאי.

ז'וּאָנָה מאמנת את עצמה לחופש: שיהיו לה דברים מבלי שהיא תהיה בבעלותם של הדברים; שתוכל להתרחק מן האזור שבו יש לדברים צורה קבועה, שֵׁם מוצק ולא משתנה. רק בסיום, כשהיא לראשונה מאז ילדותה בלי גבר בחייה, בלי אותו קשר כולא שמביא אותה בהכרח לוויתור על משהו מעצמה – היא סוף־סוף לבדה, נטושה, מאושרת, קרובה ללב הפראי של החיים.

קלאריס ליספקטור

קלאריס ליספקטור

קלריס ליספקטור נולדה ב-1920 בעיר צ'צ'לניק שבאוקראינה, למשפחה יהודית שהיגרה יחד אתה לברזיל בעודה פעוטה והביאה עמה לארץ החדשה גם את היידיש. בילדותה התגוררה ברסיפה, בירת פרנמבוקו, אך בגיל 12 עקרה המשפחה לריו דה ז'ניירו. ליספקטור למדה משפטים, אם כי לא עסקה בעריכת דין, ועד 1960 שהתה עם בעלה הדיפלומט תקופות ארוכות מחוץ לברזיל. באותה שנה שבה להתגורר בריו דה ז'ניירו, שבה נפטרה מסרטן ב-1977, יום אחד לפני יום הולדתה ה-57. הרומן הראשון של ליספקטור, "קרוב ללב הפראי", יצא לאור בשנת 1944, והייתה בו חדשנות גדולה: הספרות הברזילאית של אותה תקופה עסקה בעיקר בחייהן של דמויות קשות-יום, מציאותיות לגמרי ונטועות במחוזות השונים של ברזיל. הרומן של ליספקטור, לעומת זאת, הוא אקזיסטנציאליסטי. הדמויות בדיוניות, הסגנון קטוע, ג'יימס-ג'ויסי או וירג'יניה-וולפי משהו; היה מי שאמר, בעקבות זאת, כי את הספרות הברזילאית צריך לחלק למה שקדם לליספקטור ולמה שבא אחריה. בשנת 1960 פורסם קובץ סיפוריה "קשרי משפחה", ששנים אחר כך תורגם גם לעברית ויצא לאור יחד עם יצירה מאוחרת ואופיינית פחות, "שעת הכוכב". "שעת הכוכב" - אפילו שמה של הנובלה נושא אתו את ההומור השחור הטיפוסי כל כך לליספקטור - מספר את סיפורה של מכביה, המהגרת מן הצפון העני לריו דה ז'ניירו שבה בכוונתה למות. לעברית תורגם גם קובץ הסיפורים "אושר סמוי". יצירתה של ליספקטור עוסקת ברגעים בחיי דמויותיה, לכאורה רגעים קטנים, שהאירועים המתוארים בהם הם כמעט חסרי חשיבות; אך, לאמיתו של דבר, ההתרחשות הפנימית והאינטימית היא אינטנסיבית מאוד, והרגשות האנושיים המורכבים פועלים בה בעוצמה רבה; אותם רגעים קטנים מכריעים, איפוא, את גורלן של הדמויות, ומעצבים אותו. מכתביה של ליספקטור לבנה, שעוררו עניין ספרותי, יצאו לאור בשנים 2001 ו-2002, שנים לאחר מותה.

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

גיא שרמן 21-03-2018

החדש של חיים באר, הספר שטלטל את גרוסמן וכל מה שכדאי לקרוא בפסח

אחרי שתורגמו לעברית שלושה מקובצי סיפוריה הקצרים, רואה אור הרומן הראשון של כותבת הענק היהודייה-ברזילאית קלאריס ליספקטור, שיצא לאור ב-1943, כשהייתה בת 23. מי שהפכה לימים לקול הבולט בספרות של ברזיל התקבלה באהדה במהרה, וזמן קצר לאחר צאת רומן הביכורים שלה "קרוב ללב הפראי" (הקיבוץ המאוחד) הגדירו אותו כ"נס ספרותי". הספר מגולל עלילה עתירת דרמה: במרכזה ז'ואנה, הגדלה ללא אם ובמהרה מאבדת גם את אביה. היא מתאהבת במורה ש"מלמד אותה לחיות", עוברת לפנימייה, מתחתנת, מגלה שבעלה לא באמת עזב את ארוסתו הקודמת ומפתחת מערכת יחסים עם מאהב שחשוב לה לא לדעת את שמו. ולמרות הדרמה הרבה, כוחותיה הענקיים של היצירה טמונים דווקא בשימוש המכשף בשפה ובתובנות מופלאות שמתגנבות אל הקורא ומכות אותו בתדהמה, כדרכה האופיינית של ליספקטור.

ynet

מיה סלע 11-07-2018

"קרוב ללב הפראי": קלאריס ליספקטור נותנת מלים לפראות, לבדידות ולנטישה

"קרוב ללב הפראי", אם כן, הוא במובנים רבים ספר מסע אל הטבע הפראי של ג'ואנה ושל קלאריס. ליספקטור מנסה להניח יד בתוך הגוף, לאחוז במהות של האשה הזאת, לתת מלים לפראות, למוזרות, לבדידות ולנטישה, שלהן היא זקוקה. בדידות ונטישה כמו הרגל, כמו מה שמקרב אותנו אל עצמנו. המוטו של הספר, משל ג'יימס ג'ויס, אולי יבהיר את כוונתה: "הוא היה לבדו. הוא היה נטוש, מאושר, קרוב ללב הפראי של החיים". הנה כי כן, הבדידות והנטישה אינן גורמות צער אלא מקרבות אותנו אל הפראות, אל הלב.

הארץ ספרים

פרטים אודות הספר