• חפשו אותנו גם ב:
חנויות קינמון / בית־המרפא בסימן שעון־החול
דיגיטלי
44
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון
קורא דיגיטלי קינדל
קורא דיגיטלי קינדל

חנויות קינמון / בית־המרפא בסימן שעון־החול

ספר זה מביא תרגום חדש, עכשווי ונגיש, של שני ספרי הסיפורת שהספיק ברונו שולץ לפרסם לפני שנרצח בגטו דרוהובִּיץ' בסוף 1942: 'חנויות קינמון' (1934) ו'בית-המרפא בסימן שעון-החול' (1937, אך רוב סיפוריו נכתבו לפני סיפורי קודמו). על ברונו שולץ, סופר גאון, שהסיפורת החד-פעמית, הצבעונית, הבארוקית שלו מסחררת בעוצמתה – יהודי-פולני, בנם הצעיר של סוחר-האריגים יעקב שולץ ושל הנרייטה – מורה צנוע וחסר-ביטחון לציור בתיכון העירוני המקומי – כתב לימים יצחק בשביס-זינגר (ב-1963, ביידיש, ב'פאָרווערטס'): "לא קל לסווג את שולץ. אפשר לקרוא לו סוריאליסט, סימבוליסט, אקספרסיוניסט, מודרניסט... לפעמים כתב כמו קפקא, לפעמים כמו פרוסט, ולפעמים הצליח להגיע לעומקים שאיש משניהם לא הגיע אליהם".

ברונו שולץ ברא עולם בעל חוקיות יוצאת-דופן, וסיפוריו – הסובבים רובם סביב חנות האריגים המשפחתית היורדת מגדולתה, האב המשתגע ומת בשלבים, הדירה בקומה שמעל לחנות – מממשים פיסות-פיסות של עולם זה, מתאימים חומרים מן הביוגרפיה של הסופר לחוקיות של עולמו הבדוי. "חלק מקיומי", אומר אחד המתים-החיים של שולץ, "הוא להיות טפיל של מטפורות", וכמוהו גם שולץ-עצמו מפליג רחוק על גבי המטפורות "המזדמנות לו", והגבול בין מטפורה לממשות הולך ונמחק בעולמו. שולץ מתחיל בפרטים כמו-ריאליסטיים, אך כעבור רגע משתלטת אצלו ההיפרבולה כעיקרון מרכזי. וכל דימוי נעשה מועמד להתממש בעלילה, ומטפורות, וייצוגים, ותמונות הקיימות בדמיון, הופכים למציאות (כגון, אדם בעל מאפיינים כלביים מופיע ככלב ממשי; הציפורים שעל הטפטים גם מצייצות). כמעט כל דבר מושווה בהרחבה למשהו אחר, ועד מהרה הופך למשהו אחר. העולם השולצי מאוכלס איפוא בבבואות ובהשתקפויות. למעשה, שום דבר בו אינו 'הדבר-עצמו', האותנטי, הראשוני. הכל כבר היה קיים פעמים רבות, והמצב שבהווה הוא מצב ירוד של התחזויות מתעתעות, העתקים, פארודיות, רוחות-רפאים קיקיוניות, בובות-חייטים או דמויות-שעווה. הכל מפוקפק ותלוי פרספקטיבה, שרוי בקיום מצומצם, חלקי. ברקע הרדוקציה המדורדרת הזאת מהבהב כביכול הדבר שקדם, המקור האותנטי המכונה "הספר", או "העידן הגאוני", אלא שקיומו-כשלעצמו של המקור מוטל בספק. בפרדוקס העומד במרכז כתיבתו של שולץ תלוי המקור בחיקוייו, הוא חי וצומח בתודעה בדיעבד, מן החיים השאולים הבאים בעקבותיו; "הספר" הראשוני מתפתח ומשתנה תוך כדי הקריאה בבבואותיו ובהדהודיו, והניסיון להתחקות אחריו בתודעה הוא שמאפשר לחיים החלקיים, המדורדרים, לגעוש ולהתפוצץ מרוב חִיות. למי שנפגש כאן עם הפרוזה של שולץ לראשונה אנו ממליצים על כניסה הדרגתית – לדחות להמשך הקריאה את הנובלות "בובות-חייטים" ו"אביב" (העשויות להיראות סתומות בחלקן), ולפתוח בסיפורים שהם תענוג צרוף: "בית-המרפא", "נמרוד", "דוֹדוֹ", "אוגוסט", "ציפורים", "מקקים", והאחרים.

ברונו שולץ

ברונו שולץ

ברונו שולץ (פולנית: Bruno Schulz; ‏12 ביולי 1892 – 19 בנובמבר 1942) היה סופר וצייר יהודי-פולני, נחשב בעיני רבים לאחד מיוצרי הפרוזה הפולנים הגדולים ביותר במאה ה-20. שולץ החל לכתוב בשנת 1925/6. קובץ סיפוריו הראשון "חנויות קינמון" הושלם בדרבונה של המשוררת דבורה פוגל שהייתה חברתו לעט וארוסתו, פורסם ב-1934 וקצר שבחים. הקובץ השני, "בית-מרפא בסימן שעון-החול", הופיע ב-1937, וזכה באות הצטיינות מטעם האקדמיה הפולנית לספרות. הרומן "המשיח", שנכתב בין השנים 1937–1939, והרומן "השיבה הביתה", שנכתב בגרמנית ונשלח לתומאס מאן, אבדו. גם גורלן של יצירות אחרות לא נודע מעולם.

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

גיא שרמן 21-03-2018

החדש של חיים באר, הספר שטלטל את גרוסמן וכל מה שכדאי לקרוא בפסח

תרגום חדש: "חנויות קינמון" / "בית המרפא בסימן שעון החול", ברונו שולץ הסופר היהודי-פולני, שמותו נותר תעלומה (ובין גרסאותיה מצאה לה מיתוס מצמרר), הספיק להוציא בחייו הקצרים שני ספרי פרוזה בלבד, אך אלה היו כה משמעותיים, צברו קהל קוראים רב והוכרו כמקור השראה עבור לא מעט סופרים, שאף בחרו להתייחס אליו ביצירותיהם. בין גלגוליו של שולץ אפשר להזכיר את "בראש של ברונו שולץ" מאת מקסים בילר, שבאחת הנובלות שבו מכתב ששולץ הבדיוני מספר בו לסופר תומאס מאן על אדם שמתחזה לו; הופעתו בתור דמות בספרה של ניקול קראוס "תולדות האהבה"; תפקיד המפתח שלו בשרשרת מקרי רצח בתל אביב ב"אגדת ברונו ואדלה" של אמיר גוטפרוינד; ומקומו המשמעותי ברומן הגדול של דויד גרוסמן, "עיין ערך: אהבה". התרגום החדש של מירי פז ל"חנויות קינמון" ו"בית המרפא בסימן שעון החול" (הקיבוץ המאוחד) יוצא לציון 33 שנה לרומן של גרוסמן, ומצורפת אליו אחרית דבר שבה הסופר מתאר את חיבורו העמוק לשולץ וגם משתף בהתחקותו אחר הגרסאות השונות לרגעיו האחרונים. "קראתי את הספר כולו בכמה שעות", מתאר גרוסמן את מפגשו הראשון עם היצירה של שולץ. "קשה לי לתאר במילים את הקריאה ההיא, את הטלטלה שחלפה בי".

ynet

עדנה שבתאי 23-05-2018

תרגום חדש לברונו שולץ: בכתיבתו היפהפייה, ההומור מחבק את הכאב

בזכות התרגום היפה והשוטף שיצרה מירי פז, ודאי גם בזכות העריכה בידי מנחם פרי בסיועה של מירי צפריר, מזומן לקורא שייענה לאתגר שמציג הספר הזה עונג צרוף של מפגש עם יצירת ספרות יחידה במינה, עוצמתית, חידתית ורבת יופי.

https://www.haaretz.co.il/literature/prose/.premium-REVIEW-1.6110049

לאה ענבל דור 29-05-2018

הייתכן שכל המקומות שבתוך הזמן נמכרו?

הקורא נכנס לתוך המולה רב־גונית במעין קדחת נחפזת, כמו בקרנבל מתנשם. וכל זה מתרחש עם אדרת עצומה ונסערת של מלים, מסות של מלים הפורצות את כל הגדרות ונעשות "לאיזה זמן ממזרי, לממד עלום־שם, לטירוף" ("פאן"). ולכל מלה קודמת איזו עצירת נשימה; ואתה כמו חרד לה שמא, פתאום, יינתק מובנה ויתנדף. השפה הפיוטית של שולץ רוויה בצורות, דימויים והאנשות, בתוכם, לעתים, אירוניה עצמית ואף ליצנות. הוא מטעין בפרשנות את המרוקן ממשמעות, מרבד את הזיכרון. בסיפוריו יש קשר בין ממשות לאיזו מציאות־על, ויש בהם מערכת מסובכת ומרתקת של יחסים והשתקפויות.

הארץ ספרים

ניצה בן דב 29-05-2018

גיאוגרפיה של עננים ויבשות מפליגות

היחס בין הפרטים הבנאליים הקונקרטיים של הסיפורים לבין התיאורים המפליגים אל המאיים, הפנטסטי, החזיוני, נוטה באופן מובהק אל הממד האחר. השפע העצום של המשפטים המוקדשים לסופה מחולל סופה עוצמתית בלשון, והטקסט, כמו המציאות שנלכדה בסופה שמשתוללת ללא מעצור, מאבד את יציבותו, את איזונו, וכורע תחת עומס המלים וצירופי המלים עזי הצבע ומעוררי החרדה. השצף קצף הבלתי מרוסן של המשפטים הוא הוא רוח סופה. השפה הפיוטית של שולץ רוויה בצורות, דימויים והאנשות, בתוכם, לעתים, אירוניה עצמית ואף ליצנות. הוא מטעין בפרשנות את המרוקן ממשמעות, מרבד את הזיכרון. בסיפוריו יש קשר בין ממשות לאיזו מציאות־על, ויש בהם מערכת מסובכת ומרתקת של יחסים והשתקפויות.

הארץ ספרים

פרטים אודות הספר