• חפשו אותנו גם ב:
 עיר המתים
דיגיטלי
44
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון בלבד

עיר המתים

שלל דמויות בהירות וחיות מאכלסות את עיר המתים, קובץ סיפורים עז מבע ורלוונטי לימינו, מאת י.ל. פרץ; נשים והגברים שלהן, הנמנים רובם ככולם על מעמד אילם ונרמס.
בטון שופע חמלה והומור, שאינו חוסך את שבטו מהממסד הדתי, מזדהה י.ל. פרץ עם מצוקות, כמיהות ופנטזיות של אנשים המנסים לשרוד בביצה הטובענית של החיים, ומעניק לדמויות בסיפוריו קול וקיום ייחודיים ורבגוניים, שימשיכו להדהד בקרב הקוראים זמן רב.

י.ל. פרץ

י.ל. פרץ

י"ל פרץ - הוא יצחק לייבוש פרץ (1853 - 1915) - היה מן הבולטים שבסופרי ההשכלה בפולין: הוא נמנה עם סופרי היידיש המרכזיים - אך כתב גם ספרות עברית; הוא הטיף לתחייה לאומית - אך לא הצטרף לתנועה הציונית. לצד מנדלי מוכר ספרים ושלום עליכם היה י"ל פרץ "מאבות הספרות היהודית החדשה ומיוצריה הראשיים." י"ל פרץ נולד בעיר זמושץ' שבפולין, ונוסף על חינוך יהודי מסורתי למד דקדוק עברי, גרמנית ורוסית. החל בגיל 17 - ובמשך כשמונה שנים - כתב יצירות בפולנית ובעברית. כעבור זמן החל לכתוב גם ספרות ומאמרים ביידיש. אך לאחר שקיבל הסמכה כעורך דין (1877 - תרל"ז) הקדיש את כל זמנו לעבודתו ולא כתב כלל במשך כעשר שנים. תקופה זו הסתיימה עם שלילת רישיונו כעורך דין, לאחר ששלטונות פולין חשדו (בצדק) בנטיותיו הסוציאליסטיות. פרץ הצטרף לזמן מה לצוות מחקר על מצב יהודי פולין, ופעילות זו הניבה רשמים שקובצו בספר (ביידיש) - "תמונות מנסיעות בערי השדה". משנת תרנ"א - 1891 ועד למותו - עבד כפקיד בקהילה היהודית בוורשה, לצד עיסוקיו כעורך ביטאונים (ביידיש) והמשך עבודתו הספרותית. ביתו בוורשה היה מרכז לסופרים יהודים, והוא סייע לרבים מהם, בעיקר לצעירים. פעילותו החברתית והספרותית תרמה רבות לגיבוש התנועה הסוציאליסטית היהודית ובאה לידי ביטוי גם בטיפוח היידיש כשפת העם ובייחסו המיוחד לחסידות העממית "והפיכתה למוטיב ספרותי ראשון במעלה". י"ל פרץ נפטר בעירו ורשה בגיל 63, ושם נקבר. את מרבית יצירותיו הראשונות (1870 - 1878) כתב פרץ בפולנית ובעברית - ולא ביידיש. וכאשר חזר לאחר עשר שנות הפסקה לכתיבה, החלה גם יצירתו האינטנסיבית ביידיש. הדבר אירע בעקבות המפנה ביחסו לשפה: תחילה - בדומה למשכילים אחרים בני דורו - ראה ביידיש אמצעי זמני בלבד להעלאת השכלתם של המוני היהודים, עד שילמדו את שפת המדינה. אך הפוגרומים שהיו בתחילת שנות השמונים של המאה ה-19 - ובהם הסופות בנגב - הביאו לשינוי בגישתו - לזיקה מחודשת לחיי היהודים, למסורתם וללשונם - היידיש, ולהתעניינותו בתנועת החסידות העממית ובסיפורי חסידיים. בעולם החסידי ובעולם היהודי העממי באופן כללי מצא פרץ הד לרעיונותיו החברתיים-הסוציאליסטים וגם לתפיסתו הרומנטית. בשנת תרנ"א - 1891 היה לעורך כתב עת ספרותי ביידיש - "הספרייה היהודית", ובמאמר הפותח כתב כי שפה החיה בפיהם של שלושה מיליון יהודים ראויה לספרות, ונרתם לכתיבת ספרות יפה ברמה גבוהה ביידיש. "אהבתו ומשיכתו לשכבות החלשות בעם, לאורח חייהן, מסורתן ושפתן" לצד שאיפתו לשפר את מעמדן ומצבן הכלכלי באו לידי ביטוי ביצירתו ביידיש. בשנים 1894 - 1896 ערך כתבי עת ספרותיים ביידיש, שעסקו בחגים ובמועדים ("יום טוב בלעטלעך") והיו בעלי מגמה סוציאליסטית מודגשת. במקביל המשיך ביתר מרץ בכתיבת יצירות בעברית, ואף תרגם לעברית כמה מן היצירות שכתב ביידיש. עיקר פרסומו של פרץ - בזכות קובצי הסיפורים שכתב: סיפורי עם - "מפי העם", ובהם הסיפורים "העושה נפלאות", "שלוש מתנות", "האוצר"; סיפורי חסידות - "בין שני הרים", "אם לא למעלה מזה", "גלגולו של ניגון". פרץ גם כתב מאמרים ופיליטונים בעברית וביידיש, ותרם להתפתחות התיאטרון היהודי: הוא כתב מחזות בעברית וביידיש, ובהם שני מחזות גדולים, לצד רבים מסיפוריו הקצרים שהומחזו. י"ל פרץ כתב גם לילדים - סיפורים בעברית ושירים ביידיש, והיה "יוצר נערץ על ההמונים, מבוגרים וצעירים כאחד". מקור: לקסיקון לתרבות ישראל

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

עמיחי שלו 10-05-2018

ממזרח אירופה באהבה: י"ל פרץ מתאר את הווי יהודי העייריה

ההומור הייחודי, התחכום היהודי, והחמלה השזורה בביקורת. הבחירה לכנס ולתרגם מיידיש את סיפוריו היא מעשה תרבותי חשוב המעלה את שאלת גדולתו כסופר

מקור ראשון

פרטים אודות הספר