• חפשו אותנו גם ב:
נורתנגר אבי
דיגיטלי
40
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון
קורא דיגיטלי קינדל
קורא דיגיטלי קינדל

נורתנגר אבי

קתרין מורלנד בת השבע-עשרה, שחייתה כל חייה בכפר בחברת אנשים פשוטים וכנים, מוזמנת להצטרף לשכניה האמידים ולנסוע איתם לעיר המרפא באת'. בבת אחת היא מושלכת לסצנה חברתית תוססת ומורכבת ומנסה למצוא בה את דרכה, בלי להבין בדיוק את העולם המסעיר שאליו נקלעה ואת הטיפוסים השונים שבו. היא מגייסת לעזרתה את הידע הרב שרכשה מקריאת רומנים, ובפרט מקריאת סיפורי אימה גותיים שהיא אוהבת כל כך, ובהשראתם היא מנסה לפענח את קשריה החדשים. באחד הנשפים בעיר היא פוגשת את מר טילני, גבר משעשע ובן למשפחה עשירה, ומתיידדת עמו ועם אחותו. במקביל היא פוגשת את בני משפחת ת'ורפ, מכרים של ג'יימס אחיה הגדול, ומתיידדת גם איתם.
בלא ידיעתה קתרין הופכת להיות מטרה נחשקת לנישואים וכלי משחק בידי כוחות שהיא עצמה לא לגמרי ערה להם.
האם תצליח העלמה הצעירה להבחין בין טוב לרע ובין דמיון למציאות?
האם תמצא אהבת אמת?

נורת'נגר אבי אומנם היה הרומן הראשון שכתבה ג'יין אוסטן, אך האחרון בהם שפורסם. ברומן שלובים יחדיו בוסריות ובשלות, תמימות הנעורים של קתרין, האנטי־גיבורה לכאורה, ופיקחונה של מחברת בוגרת ובשלה. אוסטן משרטטת ביד אומן, בעין חדה ובלשון רגישה סיפור אהבה מקסים ומתוק שמתפתח על רקע העיר והכפר שבליבה של אנגליה; ובו־בזמן היא משתעשעת מעל ראשם של גיבוריה בדיון על ספרות ועל יומרנות ספרותית.

גיין אוסטן

גיין אוסטן

ג'יין אוסטן נולדה ב-16 בדצמבר 1775 בהמפשר, מחוז בדרום אנגליה. אביה, ג'ורג' אוסטן, היה כומר ואימה, קסנדרה ליי אוסטן, שגם אביה שלה היה כומר, באו ממשפחות שנמנו עם האצולה הכפרית (gentry). לפיכך, ג'יין אוסטן גדלה בקרב המעמד החברתי המתואר בספריה. משפחת אוסטן הייתה גדולה וכללה שישה בנים ושתי בנות. כל בני המשפחה ראו חשיבות בקריאת ספרים וברכישת השכלה. אביה של ג'יין אוסטן השלים הכנסה כמנהל בית ספר לבנים, וכמה מאחיה שלחו ידם בכתיבה ספרותית. המשפחה גם עודדה את ניסיונותיה הספרותיים של ג'יין, והדוגמאות המוקדמות ביותר שנמצאו לכתיבה הן מגיל שלוש-עשרה. כתביה המוקדמים היו משעשעים מאוד וניכרת בהם השפעתן של יצירות ספרות אחרות מתקופתה. כשבגרה, היא כתבה יצירות ארוכות ורציניות יותר, המפגינות עניין גובר באיפיון דמויות. אחת מאותן יצירות ארוכות היא גירסה מוקדמת של תבונה ורגישות. לדברי קרובי משפחה, אותה גרסה מוקדמת, אלינור ומריאן, נכתבה כרומן מכתבים, ז'אנר פופולרי מאוד באותה תקופה שבו אוסטן השתמשה גם לכתבים מוקדמים אחרים שלה. היצירה ככל הנראה הושלמה ב-1795, כשאוסטן הייתה בת תשע-עשרה. בשלהי 1796, היא החלה לכתוב את רשמים ראשוניים, שלימים יהפוך לגאווה ודעה קדומה. אביה שלח את כתב היד למוציא לאור, אך הוא נדחה. לקראת סוף 1797, היא חזרה לאלינור ומריאן, ערכה בו שינויים והחליפה את שמו לתבונה ורגישות. היא כתבה לאחריו רומן חדש, סוזן; גם הוא הוגש למוציא לאור אשר רכש את הזכויות לפרסומו אך מעולם לא מימש אותן. הוא הופיע שנים רבות לאחר מכן בשינויים נרחבים בשם מנזר נורת'אנגר.

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

פרטים אודות הספר