• חפשו אותנו גם ב:
תשאלי
דיגיטלי
39
הצצה בספר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון בלבד

תשאלי

תשאלי מתחיל בקטנות: הבגדים שחזרו מהמכבסה, עבודת שורשים, פריצות לבתים, תחבורה ציבורית גרועה. כך, מחומרי קיום בסיסיים, מצחיקים מעצבנים, פותחת גיבורת הספר, ביולוגית נשואה ואם לבת, שמתקשה לשוב ולהרות, במסע של כתיבה והתמודדות עם חייה שלה ושל משפחתה ביישוב הפרברי, שאליו עברו לא מכבר ממרכז הארץ.
אבל מה שמתחיל כעוד סיפור על משפחה המנסה להשתלב בסדר החברתי הבורגני ישראלי, מתברר עד מהרה כחלק מניסוי מעבדה אדיר ממדים.
הנסיינים בו הם כולנו: ילדים, מבוגרים, הורים, משפחות, המנותבים כולם, ב"יד נעלמה", למסילה צרה, קונפורמיסטית ואלימה.

כמו כל ספריה של לאה איני, גם תשאלי מותיר תחושה של אגרוף בבטן. התחושה הזאת נוצרת כאן גם בשל הנגיעה האמיצה באזורים מודלקים בגוף הפרטי, האישי-המשפחתי והציבורי-לאומי, וגם בשל הצרימה הנוצרת מהחיכוך האלים, המתוזמר באורח מבריק, בין החטיבות המרכיבות את היצירה, השונות מאוד באופיין. ספרות יפה, קטעי תיעוד ופובליציסטיקה נשכנית מולחמים זה לזה ויוצרים מסמך חברתי- אמנותי, מדהים בכנותו ובעוצמתו.

לאה איני

לאה איני

ילידת 1962, סופרת ומשוררת ישראלית. פרסמה שורה ארוכה של ספרי שירה ופרוזה. חלק מסיפוריה הקצרים זכו לתרגומים רבים וכן הופק אלבום שירים פרי עטה. כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשנ"ד ולשנת תשס"ד, זוכת פרס ברנשטיין (למחזה עברי מקורי) לשנת תשס"ו, 2006, פרס ביאליק לשנת תש"ע, 2010 ופרס ניומן לספרות עברית לשנת תשע"ה. נולדה בתל-אביב לאב ניצול שואה מסלוניקי ולאם ממוצא נאשדידני, כך שגדלה בצל שתי לשונות נכחדות: ספניולית וארמית. החלה לכתוב מגיל צעיר. למדה ספרות ולשון בסמינר הקיבוצים, ועבדה כעורכת בעיתון יומי. כתבה פרוזה, אך לאחר שמרצה ביקש ממנה שירים, הפכה קטע סיפורי שכתבה כחיילת, לשיר. כך התפרסם "אחמד", ולאחריו נכלל בקובץ שיריה הראשון "דיוקן", שזכה בפרס ורטהיים ובפרס אדלר לשירת ביכורים. אחרי קובץ שירים נוסף, שבה לכתיבת פרוזה למבוגרים, ואף כתבה לילדים ולנוער. סיפורים ושירים פרי-עטה תורגמו לשפות רבות. עבודות הפרוזה הייחודיות ושוברות הטאבו שלה זיכוה בשבחים חריגים. חבר-השופטים בפרס ראש הממשלה לספרות לשנת תשס"ד, נימק: "לאה איני היא כיום הסופרת המובילה של דורה... סופרת בעלת תעוזה ומודעות חברתית עמוקה...". ב-1993 זכתה בפרס קרן תל-אביב, וזכתה פעמיים בפרס ראש הממשלה לספרות: ב-1994, וב-2004; ב-2006 זכתה בפרס ברנשטיין למחזאות על המחזה "מי אלמה". ב-2010 זיכה ספרה "ורד הלבנון" את לאה איני בפרס ביאליק לספרות יפה לשנת תשע"א והיה בין חמשת הספרים המועמדים לפרס ספיר בשנת 2010. על ספרה "ורד הלבנון" כותבים השופטים: "רומן חניכה מורכב ומפתיע, שבו היא [איני] נותנת באומץ רב קול לרובד מושתק ולא מוכר של החברה הישראלית. על יכולת תיאור נדירה ווירטואוזיות מסוג חדש". ספרה "סוסית" נכלל אף הוא בחמשת הספרים הראשונים המועמדים לפרס ספיר לשנת 2012. בנובמבר 2014 הוענק לה פרס ניומן לספרות עברית. לאה איני מלמדת כתיבת פרוזה למבוגרים בסדנאות כתיבה.

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

שגיא גרין 24-03-2017

חרב לנצח עם תפוח בדבש, הנייר

"תשאלי" הוא טקסט מיוסר על חברה מפורקת ומתפרקת, על אובדן ערכים מוחלט, על נצחון השנאה לאחר, כל אחר. על "הארץ הזאת, ששואה שווה קורבנות, הגירה – גלות, לאום – דת, ומלחמה – דרך חיים"; על המקום הזה שבו אנחנו "מעתיקים-מדביקים את פחדינו לדעת, כיבסנו את השקרים – אלו של השלטון ושלנו את עצמנו – באותו הסבון. וגיהצנו-כיסינו עליהם. ארזנו אותם. טישטשנו את עקבותיהם, ואיחסנו אותם בשיכחה. בעיוורון"; על המקום הזה שבו כולם "אומרים הן, הן, הן", שבו ראש הממשלה הנוכחי "שמשרת אילי הון ואידיאולוגיה קנאית באותו תיאבון שהוא בוחש בנו ובדעת הקהל" ונמנע מכל דיבור עם הפלסטינים "בה בעת שסנט בהם והזמינם לשיחות סרק, עוד החרה החזיק אחריו, וכתמיד ברהב מפוחד, שלנצח נאכל חרב. חרב. לנצח. עם תפוח בדבש". [...] כמו הגיבורה שלה גם לאה איני מתבוננת תמיד בספריה במציאות דרך עדשת המיקרוסקופ, ומחפשת את האמת. סופרת אמיצה שתמיד דבקה באמת שלה, גם כשהיא לא פופולרית, גם כשהרוח נושבת למקום אחר לגמרי. במציאות שבה סופרים ישראלים בורחים מלגעת בסוגיות פוליטיות בוערות היא שולחת לעולם ספר עם אמירות ישירות, שכולו "קריאת הצלה" מפני הפוליטיקה. טקסט מתריס, כועס, סרבני וישיר עם נמענים ספציפים וקונקרטים.

קישור למקור

יוני ליבנה 25-03-2017

לאה איני: "איך קרה שהפכתי להיות האויב?" - ריאיון, ידיעות אחרונות, שבעה לילות

קישור למקור

מיה סלע 27-04-2017

"תשאלי": כך האידיאולוגיה כבשה את הספרות, הארץ ספרים

קישור למקור

דורית שילה 18-05-2017

ביתהּ אשר נחרב. דורית שילה על 'תשאלי' ללאה איני, המוסך - מוסף לספרות

איני, בשפתה היפה הנקייה, ברגישותה הבלתי נדלית וחדות מבטה, כתבה ספר שמצליח להפוך את הבלתי נסבל, את התלוש, את המעורער למוקד של עצמאות ועוצמה. הכוח של האישה נמצא בשאלה, בהסתייגות, בסירוב. רק מתוכו תוכל לבנות לעצמה בית

קישור למקור

פרטים אודות הספר