• חפשו אותנו גם ב:
זיכרונותיו של חבר
דיגיטלי
42
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון
קורא דיגיטלי קינדל
קורא דיגיטלי קינדל

זיכרונותיו של חבר

הוצאה: לוקוס

שארל ל', פקיד אפרורי ושתקן, מואס בטיפשות ובכיעור האנושיים ומפתח לעצמו עולם פנימי עשיר, מלא בדמיון ובחלומות סוערים. כתב יד פרי עטו מתגלגל לידיו של מכר רחוק וחסר עניין. הלה עומד להשליכו לפח, אך ברגע האחרון מציץ בו, נשבה בקסמו וגומע אותו בן לילה.

"זיכרונותיו של חבר" נכתב על רקע שיאה של פרשת דרייפוס בצרפת. מירבו מנער מעליו את קונבנציות הספרות של זמנו וחותר תחת מוסכמות החברה הצרפתית. הוא עושה זאת באמצעות התחבולה הספרותית החדשנית לזמנו של "מציאת כתב יד", ובכתיבה בסגנון חריף ומושחז. סגנון אופייני זה יגיע לשיא בשלותו ביצירתו הנודעת ביותר, "יומנה של משרתת", שהתפרסמה בשנת 1900 וביססה את מעמדו כאחד הסופרים החשובים של מפנה המאה ה-20. יצירה זו תראה אור בהוצאת לוקוס.

אוקטב מירבו

אוקטב מירבו

(1917-1848) סופר, מחזאי, עיתונאי ומבקר אמנות צרפתי, נולד בטרווייר שבנורמנדי. למד בתיכון של המסדר הישועי. בשנת 1870 גויס לצבא ולחם בפרוסים, וב-1872 עבר לפריז והחל לעבוד כעיתונאי. מירבו היה בין היתר מבקר אמנות, וככזה טען שהאמנים וינסנט ואן גוך, פול גוגן, קלוד מונה ואוגוסט רודן הם גאונים כשעוד לא היו מוכרים, ופעל רבות לקידומם. בימי פרשת דרייפוס היה מירבו פעיל למען שחרורו של דרייפוס. במשך שנים, לצד עבודתו כעיתונאי, כתב ספרים בשמות עט שונים, עד שב-1884 פרסם רומן ראשון (Le Calvaire) בשמו האמיתי. יצירותיו הרבות, בהן Sébastien Roch, Jardin des supplices, Les affaires sont les affaires, מתאפיינות בביקורת על תאוות הבצע הבורגנית, הכוחנות המלוכנית, הקנאות הדתית וחוסר התוחלת שבחיי הזוגיות. ספריו תורגמו לכשלושים שפות.

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

מיכל לסמן 18-06-2017

זיכרונותיו של חבר/ אוקטב מירבו

נהניתי מהקריאה ומהתרגום המעולה שהעביר את האווירה בצורה קולחת, אציין שגם אני בדומה לידידו העמום של שארל קראתי את זכרונותיו בנשימה אחת עצורה בצהריי יום שבת. בספר רב הנסתר על הגלוי והוא טומן בחובו ביקורתית חברתית ואנושית עצומה.

לויתן קריאה

מיה סלע 28-06-2017

"זיכרונותיו של חבר": 132 עמודים של פנינים

רומן קצר זה, אולי נובלה, התפרסם לראשונה כסיפור בהמשכים בעיתון היומי "לה ז'ורנל" מנובמבר 1898 ועד אפריל 1899. ייתכן כי קוראיו חשבו בתחילה כי הם קוראים סיפור בלשי, אבל זה אינו סיפור בלשי הדן בשאלה מי הרוצח. אם כבר זהו סיפור בלשי במידה שבה הנפש והמחשבה האנושית הן נושא לפענוח אינסופי.

הארץ ספרים

פרטים אודות הספר