• חפשו אותנו גם ב:
ארבעה מחזות חדשים
דיגיטלי
35
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון
קורא דיגיטלי קינדל
קורא דיגיטלי קינדל

ארבעה מחזות חדשים

אב קשיש, בעבר רודף נשים, בן רודף טוהר וגרושה צעירה, בת למשפחה חרדית מירושלים, הם גיבורי המחזה "לא בבית הזה", ואִתם חנה לוין בת התשעים ושש, שמספרת שהיא בת תשעים וחמש "כי לא נעים לחיות כל כך הרבה". פעם הייתה אחות פרטית וקראו לה "האחות הבתולה" – אף־על־פי שממש לא הייתה בתולה. אם רוצים, דווקא האב רודף הנשים הוא הבתול, בעצם.המחזה "השמנה והרזה" מתאר מאבק על אישה, צילה השמנמנה, שמאיר, שעלה מאשפתות, מתאהב בה אחרי שיואל, האופטיקאי הבכיר, זרק אותה לטובת תל אביבית רזה ואפנתית. דווקא כשמאיר זוכה בה יואל משנה את דעתו, עוזב את אשתו ומנסה לחזור אליה, והכול נחשף יחד עם הצוואה המדהימה של המלווה בריבית שתום העין.
במחזה "תמרה" אישה יפה ומיוחדת שלבה נמשך אל הנשגב שולחת את הבת שלה לשלוש שנים קשות בג'וליארד. היא לא רואה מי הוא באמת האלוף במילואים, האלוף היפה הצולע, שבא להפיץ את "האמת האמתית" על מלחמת יום הכיפורים. את סופה לא נגלה עכשיו... שלושת המחזות האלה נכתבו קודם כרומנים והתקבלו בהתלהבות. המחזה "חשק" נכתב בשביל השעשוע, ולא רק.

המחבר הלוא הוא יוסף בר יוסף, חתן פרס ישראל למחזאות. מחזותיו מוצגים באחרונה בחו"ל, בעיקר ברוסיה.

יוסף בר יוסף

יוסף בר-יוסף (1933) סופר ומחזאי. נולד בירושלים. דור שישי מצד משפחת אביו, הסופר יהושע בר-יוסף ז"ל, שחיה בצפת ובירושלים העתיקה, ודור שמיני ואולי יותר מזה מצד משפחת אמו, ציפורה ז"ל, שחיה בחברון ובירושלים העתיקה. למד שנה אחת ב"חדר" וב"בית ספר עממי דתי לבנים". אחר כך בתל אביב המשיך את לימודיו בבית חינוך תיכון. חניך "השומר הצעיר". באוניברסיטה העברית בירושלים למד לתואר ראשון פילוסופיה עברית וקבלה וספרות אנגלית (1961). התפרנס בעבודות שונות. בין השאר שירת בצי הסוחר והיה גם קבלן שיפוצים. בעיקר עבד כעיתונאי וכעורך. היה גם כתב צבאי במסגרת שירות המילואים שלו במלחמות ששת הימים, יום הכיפורים ובמלחמת לבנון. מ-1953 עבד בעתונות ומ-1961 במכון לתרגום ספרות עברית ללועזית. סיפוריו הראשונים פורסמו ב-1951 בכתב-העת הספרותי 'משא' ומאז פירסם קובצי סיפורים, מחזות ורומאנים. ספריו הראשונים פורסמו בשמו הבדוי: יוסף בר. ראשית כתיבתו פרוזה. קובצי הסיפורים "שפתיים מלוחות" ו"בורות המים", ושתי נובלות "דליקה באזור האש" ו"חייו ומותו של יונתן ארגמן". ב-1963 עלה בתיאטרון הקאמרי המחזה הראשון שלו "טורא", ומאז הוא כתב מחזות. גם שני מחזות-רדיו, "תרנגול של כפרות" ו"מכשף השקר" ששודרו בישראל ובאירופה. במשך כמעט ארבעים שנה הוצגו ארבעה עשר מחזות שלו בכל התיאטרונים הרפורטואריים בישראל. כמה ממחזותיו יצאו לאור בארץ. ב-1974 הוענק לו פרס הנשיא שזר למחזאות וב-2003 הוענק לו פרס ישראל. אחדים ממחזותיו מוצגים כבר שנים בהצלחה בחוץ לארץ ובעיקר ברוסיה, אוקראינה, לטביה (גם בטלויזיה הלטבית), פולין, צ'כיה (גם בטלויזיה הצ'כית), ברזיל, סקוטלנד והודו. היה נשוי למשוררת דליה רביקוביץ ואחר מכן לחמוטל בר-יוסף. מתוך "לקסיקון הספרות העברית החדשה"

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

פרטים אודות הספר