• חפשו אותנו גם ב:
הבז
דיגיטלי
35
הצצה בספר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון
קורא דיגיטלי קינדל
קורא דיגיטלי קינדל

הבז

איש יוצא, כמעט מדי יום, כמעט בכל מזג אוויר, במשך עשר שנים, אל השטחים הפתוחים שליד ביתו במזרח אנגליה. הוא הולך ברגל או רוכב על אופניים. הוא נמנע מחברת בני אדם. הוא מצויד במשקפת ובפנקס, והוא מחפש בעיקר אחר מישהו אחד: ציפור, עוף דורס, הבז.

האיש הוא ג'. א. בייקר, אחת הדמויות החידתיות ביותר בכתיבת הטבע במאה העשרים, והבז הוא אחד משני ספרים שכתב בחייו (1926–1987). הבז, שפורסם ב-1967, נחשב היום על ידי רבים לאחת מיצירות המופת הגדולות והיפות ביותר של כתיבת הטבע מאז ומעולם. הספר, שמתחיל כדיווח ענייני ורגיל למדי של צפר, הופך תוך מספר עמודים למשהו אחר לגמרי: בייקר מוצא בספר שפה חדשה לתיאור העולם, שפה שהיא דיווחית ושירית גם יחד. לשונו של בייקר מלמדת אותנו לראות אחרת את הנוף ואת הציפורים, להקשיב אחרת, להיות אחרת בעולם.

את התרגום לעברית הכין עודד וולקשטיין. דומה שאין מתרגם אחר לעברית שיכול היה להעמיד נוסח כה מפואר לפרוזה היפהפייה של בייקר. זוהי עברית שעדיין לא נקראה כמותה.

"ספר שמרגע שתקראו בו לעולם לא ירפה את אחיזתו מכם" (רוברט מקפרלן)

לספר נוספו איוריה של יעל גזית

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

דרור בורשטיין 08-05-2017

הכי קשה לראות את מה שנמצא באמת לנגד העיניים

זה המקום להתעכב על מלאכת התרגום של עודד וולקשטיין. הפרוזה של בייקר מפוארת, "נס ספרותי" כלשון עידן לנדו באחרית הדבר לספר, ואין זה פלא שבחמישים השנים שחלפו מאז הופעת הספר לא נטל על עצמו אף מתרגם לעברית את המשימה. עודד וולקשטיין הוא להערכתי בעל הסגנון העברי היפה ביותר בעברית בימינו (גם ביחס למשוררים ולסופרים), והספר הזה כמו נתפר על פי מידות כישרונו. גדולת התרגום העברי שלפנינו היא בשילוב של נאמנות למקור עם הפנמת הרטט העולה מן הדפים, רטט שאי אפשר להיות נאמן לו בגישה עניינית מדי.

הארץ ספרים

אלעד זרט 03-06-2017

ספר טיסה: הַבַּז - ג'ון א. בייקר

ובכל זאת, כנראה אין דרך טובה להסביר מה סוד הקסם של "הבז". שום ביקורת, תקציר או רשימה ספרותית, ודאי שלא עבודות סמינריון או רחמנא ליצלן תזות אקדמיות, יגלו מה הפך את החיבור הזה לאחת מיצירות המופת הגדולות ביותר של כתיבת הטבע. נשאר פשוט להתייחס אליו על דרך השירה: "ה־3 באוקטובר. היבשה קפואה תחת הערפל. על החוף: שמש חמה ורוח מצננת, הים הצפוני שטוח ונוצץ. שדות של עפרונים שרים, רודפים, מבזיקים בשמש".

ידיעות אחרונות

שלומציון קינן 11-07-2017

"הבז": יצירת מופת יוצאת דופן

כשהתפרסם לראשונה, ב–1967, הוכר "הבז" מיד כיצירת מופת ספרותית, אף על פי שהיה אז ספרו היחיד (והראשון מבין שניים שפירסם בחייו) של בייקר. טד יוז, למשל, כלל אותו ברשימת יצירות המופת הגדולות של המאה ה–20, וּורנר הרצוג כינה אותו קריאת חובה לכל תלמיד לקולנוע שרוצה ללמוד להתבונן. [...] יש בכתיבה של בייקר, אם כן, בעיניים האחרות שהוא מסגל לעצמו, לחץ אטמוספרי, עומק ולהט שדוחסים את חומרי החיים ליהלום. תרגומו הנפלא של עודד וולקשטיין, שמצליח ללטש את היהלום הזה, הוא בפירוש יצירה עברית בפני עצמה. המקור האנגלי אולי רך יותר, מעוגל, כמו תנועת עריסה מרגיעה. לעומתו העברית מצליפה, קשה וגבוהה יותר. אבל מכיוון שהשפה שבה מתאר בייקר את הבז לא קיימת עדיין בעברית נדרש וולקשטיין להמשיך את התנועה של בייקר ולהוסיף לעיניים החדשות שפה חדשה לראות בה.

הארץ ספרים

קרן דותן 04-08-2017

מעבר לגבול שדה הראייה

הפרוזה של בייקר, שמתוארת בדרך כלל כמשהו שבין הפרוזה לשירה, תורגמה בידי עודד וולקשטיין לעברית שכאילו מנסה להרחיק את הטקסט עוד קצת מהפרוזה שנכתבת היום בישראל: "הבז" נכתב כאן מחדש בעברית בעלת יופי נשגב, שמבליט את זרותו למקום ולזמן. גם לגוני המקור האנגלי היא לא בהכרח שומרת אמונים אלא מנכסת אותו אליה, מעבה את דימוייו ומשבצת בטקסט, למשל, הדהודים לפסוקי אהבה משיר השירים. אם בייקר כתב טקסט "בזי", שמעמיד לפעמים פני פשטות אבל נוסק בפתאומיות לגבהים או צולל למעמקים, אצל וולקשטיין נוספו לטקסט נוצות מרהיבות, טווסיות, לעיתים מופרכות ביופיין, שמפסלות את הטקסט בדמות יצור כלאיים בלתי אפשרי ויפה עד אימה.

ישראל היום

פרטים אודות הספר