• חפשו אותנו גם ב:
חדר הזכוכית
דיגיטלי
37
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון בלבד

חדר הזכוכית

ירח דבש בוונציה ב-1929. ויקטור וליזל לנדאואר ניצבים על ספו של עולם חדש כשהם פוגשים את האדריכל המבריק ריינר פון אַבּט. כעבור זמן קצר, על מדרון סמוך לעיר שדה צ'כית, יהפוך בית לנדאואר על חדר הזכוכית המהולל שבו ליצירתו הגדולה של פון אבּט, יצירת מופת מודרניסטית בפלדה וזכוכית, עם רצפות טרוורטין וקיר אוניקס, בית מלא אור ואופטימיות. אך בעוד אשתו היפה של ויקטור היא אָרית, הוא עצמו יהודי, ועל כן עם כניסת הכוחות הנאציים נאלצת המשפחה להימלט על נפשה.

אך יציאת המשפחה לגלוּת אינה סופו של הבניין המרהיב. הוא עובר מיד צ'כית לנאצית לסובייטית ולבסוף לידי המדינה הצ'כוסלובקית, ואופיו הצלול המושלם של חדר הזכוכית מפעיל את כוח המשיכה שלו על כל מי שמכיר אותו. הוא משמש כמעבדה, כמחסה מסערת המלחמה, וכמקום שהשבורים והרצוצים מוצאים בו איזו נחמה עד אשר, עם נפילת הקומוניזם, יכולים הלנדאוארים לשוב לבסוף למקום שבו החל סיפורם.


"מאואר מפליא לשרטט את הדרך שבה תקוותיהם של אנשים לעתיד הופכות לחלק מן ההיסטוריה שלהם." טיימס

"דיוקן נלהב של בני אדם הנאבקים להיאחז בסדר מתוקן ובאושר בזמנים חשוכים לא שפויים." סנדיי טלגרף

סיימון מאואר

סיימון מאואר

סיימון מאואר נולד באנגליה וכיום מתגורר באיטליה. זהו ספרו העשירי.

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

מיה סלע 06-09-2011

ראיון עם סיימון מאואר, לרגל צאת ספרו "חדר הזכוכית" בעברית, הארץ

מאואר נולד ב-1948 בבריטניה, אבל כבר יותר מ-30 שנה מתגורר באיטליה. זה ספרו השני המתורגם לעברית; קדם לו הספר "הגמד של מנדל", שראה אור בהוצאת עם עובד, ובו סיפר את סיפורו של גרגור מנדל, שגילה את מנגנון התורשה הגנטית. גם מאורעות הספר הזה התרחשו בצ'כוסלובקיה. כאשר הוא נשאל מה מושך אותו לכתוב דווקא על ארץ זו, הוא אומר שהשילוב הגזעי והתרבותי שיש בה משך אותו: "זה משהו שהוא מאוד זר לאנגלים. מה שאנחנו מכירים זה מין מקומות שיש בהם סגר גיאוגרפי. כשאת נכנסת למרכז אירופה ומגלה את השרידים של האימפריה האוסטרו-הונגרית, זה מרתק. נשביתי בזה". מאואר לא חקר את קורותיהם של פריץ וגרטה טוגנדהאט, הבעלים המקוריים של וילה טוגנדהאט. הדמיון היחיד בינם לבין בני הזוג לנדאואר ברומן הוא בהימלטות של שני הזוגות מצ'כוסלובקיה מאימת הנאצים. "קראתי על הבית ומובן שהתעניינתי בברנו", אומר מאואר, "אבל לא ניסיתי בשום דרך לדעת על בני הזוג טוגנדהאט. מובן שגיליתי עליהם דברים רק משום שהם הוזכרו בקשר לבית, אבל לא ניסיתי לחקור על אודותיהם. כל הדמויות שלי פיקטיביות".

קישור למקור

פרטים אודות הספר