• חפשו אותנו גם ב:
אין דלת
דיגיטלי
25
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון בלבד

אין דלת

הוצאה: תשע נשמות

אוקטובר 1931; אוקטובר 1923; אוקטובר 1926; אפריל 1928. ארבעה רגעי קיום לא רציפים, ארבע תחנות ביניים בעונות מעבר. בגוף ראשון, בפרוזה שורטת, במשפטים שבלוליים, מקופלים בתוך עצמם, מספר הגיבור את דנדון חייו, את ההתדפקות התמידית על הדלת, את נדודיו של מי שלא מצליח למצוא את הדרך פנימה. זהו גם ספר מסע בין ארצות, נופים וחברות אנושיות: נהגי משאיות החוצים מדי לילה עם סחורתם את ארצות הברית, אוכל אנגלי חיוור טעם, סטודנטים אנגלים, אב מת, אח שאבד, אדם עשיר שהותש מחייו הנוחים.

הסופר הגדול ויליאם פוקנר, שהיה אחד מקוראיו הנלהבים של וולף, החשיב את ”אין דלת" להמשך הטבעי של ”הנער האבוד", אף שכרונולוגית סדר הפרסום היה הפוך. כמו תמיד אצל תומס וולף, העוצמה הרגשית המפעימה עשויה סגנון ותחביר יחידים במינם: בפרוזה רחבה ואנאפורית, מילים ומשפטים החוזרים כגלים במקצב המייצר סיפור בלתי נשכח.

במהלך חייו הקצרים חיבר הסופר האמריקני תומס וולף יצירות שהן אריגים משובחים של השראה, סגנון, דחיפות ורגש. יצירתו היא הר געש ספרותי ומעין זעקה אקספרסיבית. הגרסה הראשונה של הנובלה ״אין דלת" הופיעה בשנת 1933 ב״סקריבנרז מגזין״.

”בארצות הברית ישנם שלושה סופרים גדולים: הראשון הוא וולף, השני הוא אני והשלישי הוא המינגווי.” ויליאם פוקנר
"ב־1949 ,כשהייתי בן שש־עשרה, נתקלתי בתומס וולף, שמת בגיל 38 בשנת 1938 ,ושהפך בני נוער רבים מלבדי לחובבי ספרות מושבעים לנצח." פיליפ רות

תומס וולף

תומס וולף

תומס וולף, נולד בהאשוויל שבנורת' קרוליינה בשנת 1900. הוא נחשב לאחד מגדולי הסופרים האמריקאים של המאה העשרים. וולף הותיר אחריו יצירות מופת בלתי נשכחות כגון הבט הביתה, מלאך (1929), על הזמן והנהר (1935), הנער האבוד (1937), לא תוכל לחזור הביתה (1940). סופרים רבים העריכו את תומס וולף והושפעו מכתיבתו. אם נזכיר רק כמה מהם נציין את בטי סמית', ג'ק קרואק, פיליפ רות וריי ברדבורי. ויליאם פוקנר החשיב את וולף "הסופר הטוב בדורו". סינקלייר לואיס ציטט אותו כאשר קיבל את פרס הנובל לספרות. ואולם, מותו של וולף ב-1938 בבולטימור והוא רק בן 38, פגע במעמדו בהשוואה לסופרים בני דורו כגון המינגוואי ודוס-פאסוס, והשכיח את יצירתו. וולף כתב רומנים גדולים, סיפורים קצרים ונובלות. סוגה אחרונה זו הובאה על ידי וולף לשיא חדש של יופי צורני ואסתטי.

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

עומר לחמנוביץ 12-01-2017

נאחז באוויר, ישראל היום

קריאה ב"אין דלת", שתורגם על ידי לי עברון ושומר על המוזיקליות שבכתיבת וולף בדומה למתרגמיו העבריים הקודמים, כמותה כשיוט פואטי בין שברי תחושות, מראות וצלילים. [...] וולף מניע את קוראיו במהלך תודעתי מבריק; גיבורו מתוסכל מכך ש"אין דלת" שתכניס אותו לבית החם ולהתרחשות הנכספת, אך בסופו של דבר הוא מעניק את הכוח להתבוננות, ומייתר את הצורך בדלת ממשית. די לנו, הקוראים, ברמז הזה. שהרי מהי ספרות אם לא מבט שאין לו סוף.

קישור למקור

עלית קרפ 18-01-2017

"אין דלת" מוכיח שתומס וולף מכיר את הנפש האנושית, הארץ ספרים

שמחתי מאוד לגלות את הספר הזה ברשימות רבי המכר. מה הופך אותו לכזה? בראש וראשונה הלהט שבו נכתב. דומה שהלהט הזה שמור בימינו רק לכל מיני חוויות דתיות ומיסטיות, ומשמח מאוד לראות שיש לו פנים אמנותיים, שמעידים על התרגשות אמיתית של המחבר בעת יצירתם. [...] וולף מצליח לשקף מצב אנושי קיומי, הבדידות, הרצון להשתייך, להיות חלק מחבורה ועדיין לשמור על ייחודך כאדם, ובעיקר כאדם יוצר בעל מחשבות עצמאיות ורגשות עמוקים — כל אלה משותפים לרבים ולאו דווקא אמנים. וולף בוחן את התחושות הללו בזירות שונות ומוכיח שעם עורך ובלעדיו, הוא מכיר את הנפש האנושית ויודע לתרגמה למלים.

קישור למקור

חבצלת פרבר 17-03-2017

לא כל ההתחלות יפות, מקור ראשון שבת

שני תרגומים של ספרי תומאס וולף יצאו כעת לאור במקביל. האחד, ספר קלאסי למיטיבי קרוא, שמופיע בתרגום מחודש; האחר, ספרון דקיק למתחילים בשדה הקלאסיקה ולממהרים, היוצא לאור לראשונה בעברית. זוהי חגיגה כפולה ושתי ההוצאות, ובעיקר המתרגמים, ראויים לכל שבח. מי שקרא את תומאס וולף במקור יודע עד כמה שפתו עשירה, מורכבת ותובענית, גדושה ביטויי שפה גבוהים ונדירים. התרגומים החדשים, של עודד פלד ושל לי עברון, שומרים על רוח המקור ועל הסגנון הפיוטי העשיר והמורכב לטובת קוראי העברית.

קישור למקור

פרטים אודות הספר