• חפשו אותנו גם ב:
ספר התשוקות
דיגיטלי
35
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון
קורא דיגיטלי קינדל
קורא דיגיטלי קינדל

ספר התשוקות

קיץ, חום ורטיבות, הרפתקאות מיניות, גוף, אובססיות, חוויות מזדמנות, סווינגרס, יחסים אסורים וגילויים עצמיים, קשרים חד-מיניים, טריוּת, פרוזה נוטפת ומזיעה, סקס ושיגעון, הזיקה אל הגוף, הצורך באהבה. המיניות והמגוון מנקודת מבטן של שש-עשרה סופרות לטינו-אמריקאיות עכשוויות משבע מדינות. ברוכות הבאים וברוכים הבאות לתערוכת התשוקות של המאה ה-21. עולם שבני אדם מסתובבים בו בחיפוש – נואש לעתים – אחר חוויות ומגע, מין ואהבה, נחמה וריגוש, עור, תקשורת ואקסטזה. ההתרחשות תיפתח בטיול באקפולקו, בגיחה לחוף אורוגוואי, או ברגע אחד ששׂערה נתקעת בגרון באמצע סקס אוראלי. משם ייקחו אותך הסיפורים אל מחוזותיהם האינטימיים. 
הסתכלו על העוברים ושבים. לכל אחד סיפור-תשוקה, לכל אחד סוד או וידוי שלא נאמר. אנו ודומינו הולכי הרגל, נושאים בתוכנו תקרית מודחקת, רצון לא ממומש, התנהגות בלתי הולמת, זיכרון מחרמן, עלילה חריגה ברצף החיים. ובכן, זה החומר שממנו עשוי הספר הזה. ללא מטפורות, אלגוריות וסמלים: "ספר התשוקות" מכיל סיפורים ישירים, פשוטים וכנים – ולכן הם חודרים ישר אל מערכת העצבים שלנו. לפנינו אוסף סגנונות כתיבה, כסגנונות מגע. הזדמנות חד-פעמית להאזין לקולותיהן של מיטב הסופרות הלטינו-אמריקאיות העכשוויות, האומרות את דבריהן ופורשות לפנינו את יצירתן במין סימפוניה חושית. 

מרגריטה גרסיה רובאיו

מרגריטה גרסיה רובאיו (1980)נולדה בקרטחנה שבקולומביה. היא עבדה ככתבת בעיתון קולומביאני ועיתון ארגנטינאי, שבו פרסמה סיפורים מאמריקה הלטינית שזכו לשבחים ולפרסים. יצירתה של גרסיה רובאיו כוללת שמונה ספרים, ובהם קובצי סיפורים קצרים ורומנים, שהאחרון בהם זכה להצלחה רבה בקרב הקוראים והמבקרים. יצירותיה של גרסיה רובאיו מתורגמות לשפות רבות, וכתיבתה רעננה ובוהקת כמו עיר הולדתה.

ונינה קולאג'ובני

ונינה קולאג'ובני (1976)נולדה בבואנוס איירס. למדה תקשורת באוניברסיטת בואנוס איירס וכיום היא עורכת ראשית של הוצאת הספרים הארגנטינאית "גוג ומגוג", המתמחה בפרסום והפצה של שירה עכשווית ארגנטינאית ולטינו- אמריקאית. הרומן הראשון של קולאג'ובני, "אגם", ראה אור בשנת 2015 . היא פרסמה שלושה ספרי שירה וסיפוריה הקצרים ראו אור באנתולוגיות שונות. כיום היא שוקדת על הרומן השני ומשמשת מנהלת אמנותית של פסטיבל תרבות.

דומיטלה בדל

דומיטלה בדל (1981) נולדה בבואנוס איירס. היא למדה קולנוע, כתבה ספר סיפורים אחד, ולאחר מכן בחרה לעסוק באוצרות. לפיכך יסדה בשנת 2006 את "מָצ'טה", קבוצה יועצת לאמנות עכשווית שמטרתה לטפח אספנים חדשים וליצור פרויקטים שיאפשרו נגישות אל התחום. הקבוצה משתפת פעולה עם גלריות באמריקה הלטינית, וגם עורכת ומוציאה לאור פרסומים אמנותיים וספרותיים לאמנים מתחילים. בשנת 2009 עברה בדל למקסיקו סיטי ושם הרחיבה את פעילות הקבוצה. הסיפור הכלול בקובץ הזה ראה אור באנתולוגיה "ארבעים מעלות בצל" לפני שנים.אחדות.

אדרינה לסבואה

אדרינה לסבואה (1970) נולדה בריו דה ז'ניירו בברזיל. היא למדה מוזיקה והתמחתה בנגינה בחליל, עבדה כמורה למוזיקה בריו, למדה ספרות ברזילאית וכתבה דוקטורט בספרות השוואתית באוניברסיטת ריו דה ז'ניירו. בהמשך עבדה כמתרגמת. בשנת 2001 יצא לאור הרומן השני שלה, שזכה לשבחי הביקורת וקיבל את הפרס היוקרתי "ז'וזה סאראמאגו". היא פרסמה שישה רומנים, קובצי שירה, סיפורים קצרים וספרי ילדים הרואים אור בשפות רבות.

אנדראה חפטנוביץ

אנדראה חפטנוביץ (1970) נולדה בסנטיאגו דה צ'ילה. מצד אמה היא ממוצא יהודי ומצד אביה סרבית-קרואטית, וכיום מגדירה את עצמה בעיקר כצ'יליאנית. היא דוקטור לספרות היספנית, מסאית, מרצה, ואחת הסופרות הבולטות והפעילות ביותר בארצה. פרסמה רומנים, מסות וסיפורים. יצירותיה נכללות באנתולוגיות רבות בצ'ילה ובעולם ומתורגמות לשפות רבות. היא משלבת את הכתיבה עם מחקר אקדמי באוניברסיטת סנטיאגו וכותבת בקביעות בכתבי עת ועיתונים.

פלור מונפורט

פלור מונפורט (1976)נולדה בבואנוס איירס. היא בוגרת החוג לפילוסופיה ועובדת כעיתונאית. בשנת 2010 הצטרפה לקבוצת השירה "מכונת כביסה" – שש משוררות המוציאות לאור ומפיצות ספרים באירועים פומביים, ערבי קריאה ובמות תרבות. הספר הראשון של הקבוצה, "הזין של היגל", ראה אור ב-2014 והוא קובץ שירים בעלי קו ייחודי מאוד בשירה העכשווית, פרי עטן של שש חברות הקבוצה. מונפורט עורכת מוסף תרבות של עיתון ארגנטינאי ומשמשת מנהלת אמנותית של אירוע מוזיקה ותרבות, המציג את סצינת הספרות והמוזיקה העכשווית בבואנוס איירס. סיפוריה נכללו באנתולוגיות שונות וספרה הראשון עתיד לראות אור השנה.

גבריאלה פונסה

גבריאלה פונסה (1977) נולדה בקיטו שבאקוודור. כילדה לא הפסיקה לרשום ולחקור את רגשותיה. היום היא במאית תיאטרון’ סופרת ומחזאית. בנוסף היא מלמדת תיאטרון וספרות דרמטית באוניברסיטת סן פרנסיסקו בקיטו. ב-2015 פרסמה את ספרה הראשון, קובץ

אמליה לו פוסו פיגרואה

אמליה לו פוסו פיגרואה נולדה ב-1947 בצ'וקו – מחוז טרופי על חוף האוקיינוס השקט הקולומביאני. בילדותה בצ'וקו טיפלו בה שתי נשים שחורות שתפקידן העיקרי היה לבדר את הילדים כשההורים הולכים לעבודה. מהן היא ירשה את אהבתה לשפה הקצבית של האזור. בצעירותה למדה פסיכולוגיה באוניברסיטה הלאומית של בוגוטה ושם היתה פעילה נלהבת בתנועה הקומוניסטית ולאחר מכן ניהלה את חברת המשאיות המשפחתית. רק ביום שקיבלה במתנה עיפרון גבות מאשת אחד הנהגים חזרו אליה כל זיכרונות הילדות, החל מדודה עיוורת מלידה שהתעקשה לצבוע את גבותיה בעצמה וכל הסיפורים ששמעה משתי המטפלות. מאז נהפכה אמליה לו לשגרירה של התרבות האפרו-קולומביאנית וסיפוריה משקפים את ההערצתה הגדולה לאנשים, לתרבות ולגיאוגרפיה של מחוז הולדתה. ספרה הראשון ראה אור ב-2001 ויצא כעת במהדורה שמינית.

פאלומה פרס ססטרה

פאלומה פרס ססטרה (1956) נולדה בעיר מדג'ין שבקולומביה. היא למדה פסיכולוגיה אך התמחתה בספרות קולומביאנית ולטינו-אמריקאית באוניברסיטת אנטיוקיה. ססטרה כותבת בעיקר סיפורים קצרים ורשימות, שראו אור בשני ספרים. היא מלמדת כתיבה יוצרת ועובדת כעורכת. בין היוזמות שלה בולטת ה"אנתולוגיה של נשים סופרות מאנטיוקיה", קובץ של סיפורים, רשימות, אגדות וזיכרונות החוגגים את העשייה הנשית בעשורים הראשונים של המאה העשרים, ומציגים דמויות נשיות שבלטו בתחומי הספרות והחברה.

מריאנה אנריקס

מריאנה אנריקס (1973) נולדה בבואנוס איירס וגדלה בעיר הפרברית לָנוּס. כיום, לאחר פרסום עשרה ספרים, היא אחת הנציגות הבולטות של הספרות הארגנטינאית החדשה. למדה עיתונאות באוניברסיטת דה לה פלטה וכיום היא עיתונאית תרבות – חייה מתנהלים בין סרטים ושחקני קולנוע, הופעות וספרים. בשנות התשעים היתה אנריקס פאנקיסטית מושבעת. שנותיה ה"פראיות", כפי שהיא מכנה אותן, מופיעות בספרה הראשון שפרסמה בגיל 21. עדיין יש לה נטייה ברורה לאימה, למקאברי ולגותי. אנריקס פרסמה שלושה רומנים ושלושה קבצים של סיפורים קצרים. הקובץ האחרון זכה לשבחים רבים ותורגם ליותר מעשרים שפות.

כריסטינה פרי רוסי

כריסטינה פרי רוסי (1941) נולדה במונטווידאו שבאורוגוואי. ב-1963 החלה ללמד ספרות באוניברסיטת מונטווידאו ובאותה שנה גם פרסמה קובץ סיפורים קצרים. פרי רוסי נעשתה דמות רבת השפעה בשנות השישים והשבעים בשל הטון הפמיניסטי, החדשני והמרדני של כתביה. בימי הדיקטטורה באורוגוואי, ולאחר שזכתה בפרסים הספרותיים החשובים ביותר במדינה, נאסרו יצירותיה לפרסום. היא היגרה לספרד בשנת 1973 ומתגוררת עד היום בברצלונה. יצירתה כוללת יותר מארבעים רומנים, מסות, סיפורים קצרים, תרגומים ושירה, ומתורגמת ליותר מחמש-עשרה שפות. היא עוסקת תמיד בנושאי תשוקה, מיניות, פמיניזם וחופש הפרט לעומת הדיכוי השלטוני. ולבסוף, פרי רוסי אוהבת חיות, כדורגל ואופרה, ולאחרונה הפסיקה לעשן מטעמי בריאות.

גבריאלה בכרמן

גבריאלה בכרמן (1973) נולדה בבואנוס איירס. היא סופרת, פרפורמרית ובמאית תיאטרון. בסוף שנות התשעים ערכה עם גארי פימיאנטו כתב עת שהפיץ רבים מהקולות החדשים בשירה הצעירה בבואנוס איירס. ספר השירה הראשון שלה מ-1999 נחשב אבן דרך בשירה הארגנטינאית בשנות התשעים. בעקבותיו באו ספרי פרוזה ושירה רבים, שהציבו אותה כאחת הדמויות הבולטות בדורה. לצד כתיבתה בכרמן מלחינה מוזיקה במחשב ומשתתפת בהופעות. בשנת 2007 הוציאה אלבום של שירים שלה המשלב פופ אלקטרוני, הומור וכמובן שירה.

גבריאלה וינר

גבריאלה וינר (1975) נולדה בלימה שבפרו. היא נחשבת לאחד הקולות הספרותיים המשפיעים ביותר בדורה. כתביה הופיעו לראשונה בכתב עת כשעבדה כעורכת תרבותית של עיתון פרואני. במקביל כתבה וינר רשימות מגוונות בנושא הגוף והמיניות הנשית, והוציאה אותן לאור באנתולוגיה "סקסוגרפיות". לאחר מכן פרסמה ספר שבו היא מתארת את הריונה בכנות ובחושפנות מוחלטות. היא פרסמה גם קובץ שירה, ובשנת 2015 ראה אור סיפור אוטוביוגרפי של אישה הנאבקת בשגרת היומיום ובשדים הפנימיים המאיימים להשתלט עליה. כיום וינר מתגוררת במדריד בנוסף היא כותבת בעיתונים וכתבי עת באמריקה הלטינית ובאירופה.

אריאנה הרוויץ

אריאנה הרוויץ

אריאנה הַרוויץ נולדה בבואנוס איירס ב-1977. היא בוגרת המרכז לניסוי בווידאו ובקולנוע (CIEVYC), למדה תסריטאות (ENERC) מחזאות (EAD) והשלימה לימודים גבוהים באמנות ויזואלית ובספרות השוואתית בסורבון שבפריז. בעשור האחרון הרוויץ כתבה והשתתפה בהצגות ובפרפורמנסים שונים, כגון Sobre llovido, mojado ו-El mal está hecho. היא ביימה את הסרט הדוקומנטרי del Ceviche El día אשר השתתף בפסטיבלים רבים בארגנטינה, ברזיל, קובה וונצואלה. בשנת 2012 פרסמה הרוויץ את הרומן הראשון שלה תמות, אהובי בארגנטינה ובספרד, והספר זכה לביקורות נלהבות ועובד לתיאטרון. בשנת 2013 פרסמה הרוויץ ספר שנכתב בארבע ידיים ושמוTan intertextual que te desmayás. במהלך 2014 הוציאה הרוויץ את הרומן השני שלה La débil mental בהוצאת ״מָרדוּלְסֶה״, כיום אחת ההוצאות העצמאיות האיכותיות בארגנטינה. הספר היה בין ספרי השנה הנוכחית והסופרת נבחרה בעשיריית הסופרים העכשוויים החיוניים בארגנטינה בעיתון אל פאיס (ספרד). נוסף לפעילותה של הרוויץ כדרמטורגית וכסופרת, היא מפרסמת מסות וביקורות ספרות בבלוג ״אֶטֶרנַה קָדֶנְסיַה״ (ארגנטינה) וכן ב״לטראס ליבּרֶס״, המגזין הספרותי החשוב במקסיקו.

דניאלה אלסיבר באלוליו

דניאלה אלסיבר באלוליו (1982) נולדה בגואיאקיל לחופי האוקיינוס השקט באקוודור. אפשר להגדיר אותה כאישה בתנועה. נושא הקשר בין נרטיבים ותפיסות של נוף וגיאוגרפיה מעסיק אותה במחקר, ביצירה ובחיי היומיום – לא להישאר במקום, לזוז ולצאת מהמוכר כדי להכיר את עצמך טוב יותר. דניאלה התמחתה בביקורת ספרות והפכה לקול מרכזי בקרב הסופרים והמבקרים האקוודוריים בימינו.

דניאלה פסיק

דניאלה פסיק (1975) נולדה בבואנוס איירס למהגרים יהודים רוסים, שהפליגו באונייה בתחילת המאה העשרים אל המקום המרוחק ביותר האפשרי: הכפר בָּסָווילבָּסו בפרובינציית אֶנטרֶה רִיוס, אחת המושבות היהודיות הראשונות שהקים הברון הירש בארגנטינה, והקואופרטיב החקלאי הראשון בדרום אמריקה. כיום היא מתגוררת בין העיר בואנוס איירס לבין דלתא דל טיגרה עם בנה בן החמש-עשרה ושני חתולים. היא מומחית לאמנות פלסטית, תיאטרון וקולנוע, ועובדת כעיתונאית בתקשורת המקומית. פרסמה את הספר המחקרי "פורנו שלנו, סיפורי מין וקולנוע", שני קובצי שירה, רומן אחד וכמה סיפורים באנתולוגיות. כמו כן היא מלמדת כתיבה בסדנאות.

פילר קינטנה

פילר קינטנה (1972) נולדה בעיר קאלי שבקולומביה. היא למדה תקשורת בבוגוטה ועבדה כתסריטאית בערוצי טלוויזיה וסוכנויות פרסום. בשנת 2000 עזבה הכול בפתאומיות והחליטה לטייל ברחבי העולם ולכתוב. מאז פרסמה קינטנה שלושה רומנים וספר אחד של סיפורים ארוטיים, שהסיפור "ריח" ראה בו אור לראשונה. הספר עורר שערורייה תקשורתית בצ'ילה, לאחר שהגיע בטעות ל-283 בתי ספר ממלכתיים. ספרה האחרון של קינטה, "הכלבה", זכה באחד הפרסים הספרותיים החשובים ביותר במדינה.

חוליטה בליפלד

חוליטה בליפלד (1977) נולדה בבואנוס איירס. היא למדה ספרות באוניברסיטת בואנוס איירס וכיום היא עובדת בכתיבה ועריכה בהוצאות וערוצי מדיה שונים. בשנת 2004 עברה לגור במקסיקו סיטי. שם צץ בראשה הרעיון לאסוף סיפורים ארוטיים מחברותיה הסופרות. כך נולד הספר הראשון שערכה, קובץ של עשרה סיפורים ארוטיים.

פיה בארוס

פיה בארוס (1951) נולדה במליפּייה, דרומית מערבית לסנטיאגו דה צ'ילה. היא גדלה בכפר בקרב משפחה שמרנית ועדיין זוכרת איך בגיל חמש החלה לכתוב שירים והקריאה אותם לסוסה שלה, כי הרגישה שאף אחד לא מקשיב לה. בצעירותה, בתקופת הדיקטטורה של פינושה, פתחה מרכזים פמיניסטיים.. היא יסדה הוצאת ספרים Asterion, שהיא מנהלת עם עוד שש נשים ומתפרסמים בה קובצי סיפורים של נשים וילדים שעברו התעללות. בארוס פרסמה שני רומנים ותשעה כרכים של סיפורים קצרים – רבים מהם נכללו באנתולוגיות בצ'ילה ובחו"ל. בארוס היא מהסופרות הפעילות והידועות ביותר בספרות הצ'יליאנית העכשיווית.

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

שירי שפירא 12-08-2018

ספר התשוקות: ברוכה הבאה, מיניות שאינה מטפורה

ספר התשוקות הוא מהדברים שלא ידעת כמה היית זקוקה להם עד שנפלו לחיקך. במובן זה הוצאת תשע נשמות ממלאת את תפקידה נאמנה ומכניסה למחזור הדם של הספרות הישראלית משהו שחסר בה: יש שיגידו שאין בה מספיק כיף, אווריריות ופראות, יש שיגידו שנעדרת ממנה ההתייחסות לגוף ויש שיפסקו בנחרצות שהספרות הישראלית פשוט בלתי סקסית בעליל. בעבורי האנתולוגיה הזאת הייתה פיצוי מבורך על המחסור במיניות מורכבת ומגוונת בעברית, מיניות שאינה מטפורה לפוליטיקה, כלכלה וחברה אלא כזו שרשאית להיות הדבר עצמו, ועוד כמה דברים שמתחשק לה להיות.

ספרים באוטובוסים

מיכל זמיר 17-09-2018

"ספר התשוקות": אנתולוגיה המציגה ריאליזם שרירי וגופניות לא מתחסדת

"ספר התשוקות" כולל אמנם סיפורים שכתבו 18 סופרות לטינו־אמריקאיות, אך התכתבותו עם הפרוזה העברית ברורה. הקונקרטיות המייחדת את הסיפורים, לשונם המשוחררת, הדבקה באומץ בממשי, הנמנעת עוד יותר באומץ מטיוח ערכי־דתי־לאומי־קורבני, משיבה רוח רעננה בישימון הצדקנות הפוליטית. זוהי בראש ובראשונה ספרות, וספרות היא אקט פוליטי, ולא אקט פוליטי במסווה של ספרות.

https://www.haaretz.co.il/literature/prose/.premium-REVIEW-1.6479289

פרטים אודות הספר