• חפשו אותנו גם ב:
מארז ספריית PETITE - תיבת אוצרות קטנים מבית תשע נשמות
דיגיטלי
95
150.00
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון
קורא דיגיטלי קינדל
קורא דיגיטלי קינדל

מארז ספריית PETITE - תיבת אוצרות קטנים מבית תשע נשמות

ספריית PETITE - תיבת אוצרות קטנים מבית תשע נשמות - מארז של 10 ספרי סדרת פטיט במחיר מיוחד!

ספרי "פטיט" הם טיול ספרותי ברחבי יצירות מופת משמונה מדינות ומאתיים שנות ספרות, באמנות הנובלה הקצרה. מדובר על תרגומים ראשונים לעברית של יצירות מיוחדות במינן ופשוטות - שמצד אחד נקראות במהירות סוחפת, ומצד שני יש בהן ניצוץ אמנותי שיישאר אתכם תמיד.

סימון לייס

סימון לאיס היה שם העט של פייר ריקמנס, שנולד בבריסל ב-1935, ולמד משפטים ותולדות האמנות באוניברסיטה הקתולית של לֵוֶון. קשריו הוא חי שתים-עשרה שנה במזרח הרחוק, ונהפך למומחה בכיר בציור, בקליגרפיה ובשירה הסינית. בשנת 1970 התיישב באוסטרליה כדי ללמד ספרות סינית אוניברסיטת סידני. לאיס היה סופר והוגה דעות יחיד במינו, אינטלקטואל שכתיבתו גאונית, פשוטה ומשכרת, איכויות שמתגלות בספרים כגון "אושרם של הדגים" ו"בטאוויה", שניהם מ-2011. לאיס מת מסרטן באוסטרליה ב-2014.

מרינה צבטייבה

המשוררת הרוסית מרינה צבטייבה נולדה במוסקבה ב-1892 להורים שעסקו במוזיקה ובאמנות. בגיל שמונה-עשרה פרסמה את קובץ השירים הראשון שלה, "אלבום ערב". ב-1912 נישאה לסרגיי אפרון ונולדו להם שתי בנות ובן. אפרון הצטרף במלחמת האזרחים לכוחות הלבנים, וצבטייבה הופרדה ממנו. בתקופת הרעב במוסקבה נאלצה צבטייבה להעביר את בנותיה לבית יתומים ממלכתי, ובתה הצעירה מתה שם מרעב. ב-1925, לאחר תקופת נידודים, התיישבה צבטייבה בפריס. למרות הגלות והעוני צליחה לכתוב שירה. בשנת 1939 התאחדה המשפחה וחזרה לברית-המועצות, אך אפרון הוצא להורג ובתה הבכורה נשלחה למחנה עבודה. עם פלישת הצבא הגרמני לברית-המועצות, פונתה צבטייבה לעיירה נידחת וחיתה שם בבדידות עד שתלתה את עצמה באוגוסט 1941. צבטייבה כתבה שירה, מחזות ויצירות בפרוזה, והיא אחת הנציגות החשובות של השירה הרוסית במאה העשרים.

קלייר דה דוראס

קלייר דה דוראס נולדה ב-1777 בברסט שבצפון מערב צרפת. היתה דוכסית וסופרת נערצת בקרב בני תקופתה. התכתבותה הפורה עם שאטובריאן, בן טיפוחיה, נשמרה עד ימינו. בימי הרסטוראציה, תקופה גועשת של שינוים פוליטיים מהירים, נחשב הסלון הספרותי שלה ברחוב דה וארן לאחד התוססים של זמנה ונפגשו בו מיטב האינטלקטואלים והאמנים של התקופה. בשנותיה האחרונות עסקה דה בפעילות יצירתית אינטנסיבית, וחיברה את שלוש היצירות הגדולות שלה "אוריקה", "אדוארד ואוליבייה" ו"הסוד", יצירות מופת גדולות ולא מוכרות כיום. היא הלכה לעולמה בניס בשנת 1828.

מקס בירבום

הנרי מקסימיליאן בירבום היה קריקטוריסט, סופר ודנדי אנגלי שנולד בלונדון ב-1872. הוא התחנך באוקספורד, ובשנת 1892 פרסם לראשונה כתב העת "סטראנד" את הקריקטורות שלו: ציורים פרודיים, מסוגננים ומתוחכמים ביותר. בירבום כתב רומן אחד, מחזות, סיפורים קצרים, סקירות והרצאות, שנהג לפרסם בנפרד, במהדורות יפות ומוקפדות.ב-1916 בירבום מפרסם סיפור ארוך שבורחס וביוי קסארס מחשיבים כ"הסיפור המושלם". ב1919 פרסם את "שבעה גברים", אוסף סיפורים קצרים מופתיים הכולל את ה"הצבוע המאושר", ועוד מסיפוריו הטובים ביותר. בשנת 1910 התחתן בירבום עם השחקנית הבריטית-אמריקאית פלורנס קאהן והשניים התיישבו ברפאלו שבאיטליה, ושם, למעט חזרות בודדות לאנגליה במהלך מלחמות העולם הראשונה והשנייה, התגוררו עד סוף חייהם. בירבום קיבל תואר אבירות ב-1939, אף שהשתעשע בציור קריקטורות של משפחת המלוכה. לאחר מות אשתו בשנת 1951 התגורר מקס עם מזכירתו, אליזבת יונגמן, ונשא אותה לאישה כמה שבועות לפני מותו בגיל 84.

ה"ג ולס

ה"ג ולס נולד ב-1866 בעיירה ברומלי שבמחוז קנט באנגליה. הוא היה סופר, עיתונאי הוגה דעות והיסטוריון, ואחד מאבותיו של ז'אנר המדע הבדיוני המודרני. ולס נלחם כל חייו במוסכמות הכתיבה הספרותית: הוא קרא לכתיבה חופשית, חסרת אחריות ואגרסיבית.ביצירותיו עסק בפחדיו הבסיסיים ביותר של האדם. ולס הותיר אחרין יצירות נצחיות כמו "האי של דוקטור מורו" (1896) והרומן the World Set Free (1914) שבו הוטבע לראשונה המונח פצצת אטום. יצירתו השפיעה על יוצאים חשובים רבים כמו ארתר ס. קלארק ואייזק אסימוב. הוא מת בלונדון ב-1946

מתילדה סראו

מטילדה סראו נולדה בפטרס שביוון ב-1857 וגדלה בנאפולי. התחנכה כמורה אך עבדה בחברת הטלגרפים של המדינה, עד שב-1878 הצטרפה למערכת העיתון "קוריירה דל מטינו". מאז שילבה את עבודתה העיתונאית הבלתי נלאית בקריירה ספרותית מוצלחת, ופרסמה כחמישים רומנים וכמה סיפורים קצרים העוסקים בחיים הנאפוליטניים של בני המעמד הבינוני-נמוך. ב-1882 עברה סראו לרומא, ושם, תוך כדי פרסומים בעיתונות המקומית, פגשה את העיתונאי והסופר אדוארדו סקרפוגליו, והתתחתנה אתו כעבור שלוש שנים. יחד הם ייסדו את העיתון "קוריירה די רומא" ואחר כך את "איל מאטינו". לאחר פרידה מבן זוגה היא ייסדה את "איל ג'ורנו" שבראשו עמדה עד מותה בנאפולי ב1927. סראו היתה אחת הסופרות המוכרות ביותר של זמנה ורבים סבורים שלא זכתה בפרס נובל כשהיתה מועמדת ב-1926 עקב אי הנכונות שלה ושל עיתונה ליישר קו עם המשטר הפשיסטי.

מרטין רכטמן

מרטין רכטמן (1961) הוא סופר, תסריטאי ובמאי ארגנטינאי. למד קולנוע בבואנוס איירס ובאוניברסיטת ניו יורק. ב-1992 פרסם אוסף של סיפורים קצרים, ואחד מהם נהפך לבסיס הסרט העלילתי הראשון שצילם, "רפאדו", שנעשה במהרה סרט פולחן. ב-1999 ביים את סרטו השני, "סילביה פריטו", יצירת מופת שהשתתפה בפסטיבלים רבים ברחבי העולם, ב-2003 את סרטו עטור הפרסים "הכפפות הקסומות", וב-2012 את "שתי יריות".היצירה הספרותית שלו זכתה להצלחה גם היא, במיוחד ספריו "רפאדו" (1992) ו"Velcro y yo" (1996) "ספרות וסיפורים אחרים" (2004) ו"שלוש נובלות" (2012) שבו נכלל "שתי חברות" הרואה אור כעת ב"תשע נשמות". הוא מלמד קולנוע ונחשב לאחד החלוצים בקולנוע הארגנטינאי החדש, והוא דמות מפתח, כיוצר ואמן אישי ופורץ גבולות המבטא את חיי יומיום של אמריקה הלטינית.

ז'אק שובירה

ז'אק שובירה נולד ליד ליון ב-1915. באותה שנה מת אביו בחזית מלחמת העולם הראשונה, ולז'ק לא הכיר אותו. הוא למד רפואה בליון ופתח מרפאה בנוויל-סור-סאון ששם עבד והתגורר כל חייו. ב-1958 לאחר התכתבות קצרה בין השניים, פרסם אלבר קאמי בהוצאה היוקרתית "גלימאר" את הרומן הראשון של שובירה. אך חלק גדול מיצירתו התגלתה מחדש כמעט חמישה עשורים אחר כך, לאחר הפרסום של "אליזה" ב-2003, שהיה לאירוע מו"לי גדול בצרפת, וראה אור שנתיים לפני מות "מוות לא רצוי אך לא טראומטית" –כפי שהוא עצמו הצהיר בראיון כשכבר היה זקן – הצהרה של הומניסט פשוט וחכם, שלא נמנע מלהתייחס ל"קטעים האפלים של החיים".

קונסטנס פנימור וולסון

קונסטנס פנימור וולסון נולדה בקלרמון בארצות הברית ב-1840. היא אחיינית רחוקה של ג'יימס פנימור קופר – מחברו של "המוהיקני האחרון". סיפוריה התפרסמו בכתבי העת היוקרתיים "הארפרז" ו"אטלנטיק" וזכו לביקורות נלהבות. בגיל כמעט ארבעים עברה לאירופה. אוסף כתביה שהתפרסם בשם "החצר הקדמית וסיפורים איטלקיים אחרים" (1895) ו"דורוטי וסיפורים איטלקיים אחרים" (1896) ראו אור אחרי מותה. וולסון מתה בוונציה ב-1894 בעיצומה של הדרדרות נפשית, כשנפלה או קפצה מהחלון.

מריה ואן ריסלברגה

מריה ואן ריסלברגה (בריסל 1866 – קבריס, אלפים, 1959) היא אחת הסופרות "הסודיות" המרתקת ביותר במחצית הראשונה של המאה העשרים, שכתבה יצירות ספורות. בת למשפחה משכילהה ונשואה לצייר תיאו ואן ריסלברג. מ-1918 תיעדה את חיי היום-יום של אנדרה ז'יד, ועד מותו ב-1951 רשמה משפטים, אירועים, ותיאורי הסביבה שחי בה. הכרוניקה הזו נהפכה למסמך הכרחי להבנת תקופה שלמה של הספרות הצרפתית והאירופאית. אך יצירתה של ריסלברגה אינה מורכבת רק מהמחברות האלו, אלא גם מכמה טקסטים הזוכים לעדנה בעשור האחרון: ולטעמנו, "לפני ארבעים שנה" הוא היפה ביותר.

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

עלית קרפ 12-04-2018

סדרת "פטיט": עשרה מעדנים ספרותיים הארוזים בקפסולות איכותיות

שנים אנו שומעים שסיפורים קצרים אינם ז'אנר מוכר, ויש אפילו הוצאות מכובדות בישראל שאינן מפרסמות באופן עקרוני סיפורים קצרים, בטענה שאין להם קהל ואיש אינו קונה אותם. אבל הסיפור הקצר, שהוא בעיני גולת הכותרת של הסיפורת, מקבל בסדרה הזאת את המקום הראוי לו, ואני מקווה שהצלחתה של הסדרה בקרב הקוראים תוכיח שיש לסוגה הזאת עדיין מקום בלבו של הקורא בישראל. אני מקנאה באלה שעדיין לא קראו את עשרת הסיפורים הללו, כי כל הכיף עוד לפניהם.

הארץ ספרים

רות אלמוג 16-04-2018

קופסה ובה עשר אבנים טובות

לפנינו סדרה של ספרים קטנים, שמספר העמודים שהם מחזיקים נע בין 70 למאה, והיא מחזירה לחיים סופרים נשכחים במיטבם. מדובר בסופרים וסופרות מארצות שונות באירופה למן רוסיה ועד בלגיה, דרך איטליה, צרפת, ואנגליה, ובצדם סופרים מצפון אמריקה ודרומה (ארגנטינה). היצירות נכתבו בין המאה ה-18 למאה העשרים. בכולן מצאתי עניין והנאה.

הארץ ספרים

פרטים אודות הספר