• חפשו אותנו גם ב:
לאהוב, לשוטט, להפליג
דיגיטלי
30
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון
קורא דיגיטלי קינדל
קורא דיגיטלי קינדל

לאהוב, לשוטט, להפליג

פיסה רטורית, מנה מדודה של עולם, נאום המדוקלם באוזני מאזין מדומיין – יש קסם בטקסטים התחומים במסגרת של כמה אלפי מילים בלבד, והמחברים מביעים בהם את דעותיהם בנושא כלשהו. עשרות שנים טרם הופעתם של הרצאות ״טד״ וסרטים דוקומנטריים בגוף ראשון, עסקו אינספור סופרים, וביניהם סופרי מופת, באמנות כתיבת המסה הקצרה. כזוהי אסופה זו. היא מאגדת שבע יצירות המבקשות לתקשר ביניהן בצורה בלתי אמצעית: רוברט לואיס סטיבנסון מפענח את יסוד האהבה ואת מכשולי הנישואים. ולטר בנימין כותב סקיצות על המשוטט ועל הבטלה, וגארנט קדוגן מתרגם אותן להליכה בצל הגזענות. וירג׳יניה וולף מחפשת עיפרון ברחבי לונדון. הנרי דייוויד ת'ורו מוצא את חירותו בחיק הטבע, בעוד שלגִי דה מופסאן נמאס מפריז הקפיטליסטית והוא מפליג לוונציה תוך האזנה למוזיקה רחוקה של עיר והתבוננות משכרת בכוכבי הלילה.
 
"לאהוב, לשוטט, להפליג" הוא מעין מסלול מחשבתי לא יציב שעשוי להוביל אותנו לנקודה מסוימת, אך לא מוגדרת: לנסיעה קליידוסקופית וצנועה בנבכי חשיבתם של סופרים אהובים, ובטקסטים רעננים ומעוררי מחשבה. עצם הטעימה מהם, והמעבר מאחד לאחר, מייצרים מעין סיפור בתנועה שכיף לקרוא, שאותו קשה לשחזר.

"שום אדם שקול לא ייגש אל הנישואים בלי חשש גדול. אני, הוא יחשוב, שניהלתי את חיי עד כה ברשלנות כה רבה, עומד כעת לשאת באחריות לחייה של ברייה נוספת. מעתה והלאה יהיו שניים שיישאו בכישלונותי…" רוברט לואיס סטיבנסון, נישואים
"שיכרון חושים אוחז במי שצועד ארוכות ברחובות ללא מטרה. כוחה של ההליכה מתגבר עם כל צעד; הולכים ופוחתים פיתוייהן של החנויות, מסעדות הביסטרו, הנשים המחייכות…" ולטר בנימין, לשוטט
"ייתכן ששום אדם לא חש מימיו תשוקה לעפרון עופרת. אבל יש נסיבות שבהן מתעורר חשק עז לאחוז אחד כזה; רגעים שבהם אנו נחושות להשיג דבר מה, תירוץ טוב לחצות את לונדון בהליכה בין שעת התה לארוחת הערב." וירג'יניה וולף, רדיפת רחובות: הרפתקה לונדונית









רוברט לואי סטיבנסון

רוברט לואי סטיבנסון

רוברט לואי סטיבנסון (1894-1850) נולד באדינבורו למשפחת מהנדסים אדוקים. ויתר על הדת כבר בשלב מוקדם, אולם החינוך הדתי הוסיף להשפיע עליו. החל את לימודיו כמהנדס, כמסורת המשפחה, אולם החליף במהרה את מקצועו לעריכת-דין. סטיבנסון היה חולה מילדות, אך נאבק על ניהול חיים מלאים. בגלל מחלת הריאות שלו ערך מסעות בים בארצות מערב אירופה, לבקש לה מרפא, ואת רשמיו תיאר בספרים אחדים. בשנת 1897 הפליג לקליפורניה ונשא לו שם לאשה את פאני אוסבורן, שהתאהב בה באחד מביקוריו בצרפת, והם שבו לאנגליה. מחלתו הלכה והחמירה וכדי לחיות באקלים חם יותר יצאה המשפחה לאיי ים הדרום והשתקעה בסמואה והם אף בנו להם שם אחוזה. בריאותו אמנם הוטבה שם, אך ב-1894 לקה בשטף דם במוח ומת. סטיבנסון היה סופר פורה שמעטים כמוהו ויבולו הספרותי עשיר ומגוון ביותר. ספריו של סטיבנסון רווים באימה, ועומקם הפסיכולוגי גרם להם לנחול הצלחה רבה במהלך חייו ולאחר מותו. הרומן הקצר והידוע שלו המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד שהופיע בעם עובד דן באישיותו המפוצלת של רופא חביב ההופך למפלצת. רבים מספריו תורגמו ללשונות זרות. מן הידועים ביותר שבהם הוא "אי המטמון" שתורגם לעברית יותר מפעם אחת.

וירג'יניה וולף

וירג'יניה וולף

וירג'יניה וולף נולדה בלונדון ב-1882 וגדלה בסביבת סופרים, אמנים ואינטלקטואלים. כבר בגיל תשע ייסדה עיתון משפחתי וכתבה תיאורים משעשעים על חדשות המשפחה. לאחר מות הוריה עברו וירג'יניה ואחיה לבית אחותם האמנית וָנֵסָה בֶּל בבּלוּמסבּרי, ועד מהרה היה ביתם למקום מפגש של צעירים רדיקלים, אמנים, סופרים והוגים. ל"קבוצת בלומסברי", כפי שנקראו לימים, נודעה השפעה גדולה על חיי הרוח בבריטניה. ספריה של וולף "מרת דאלוויי" (1925), "אל המגדלור" (1927) ו"הגלים" (1932) ביססו את מעמדה כסופרת מודרנית פורצת דרך באסכולת זרם התודעה. היא ובעלה לאונרד וולף יסדו את הוצאת "הוגרט", שפרסמה לצד ספריה של וולף את יצירותיהם של קתרין מנספילד, ט"ס אליוט, זיגמונט פרויד ועוד רבים. נוסף על כך כתבה וולף כ-500 מסות ומאמרים בנושאים מרכזיים של המאה העשרים. ספרה "חדר משלך" (1929) הוא מהטקסטים הפמיניסטיים החשובים והמשפיעים ביותר עד היום.

גי דה מופסאן

גי דה מופסאן

גי דה מופסאן (1850) נולד בנורמנדי למשפחה ליברלית שהתפרקה כשהיה רק בן אחת-עשרה. לאחר לימודיו, בפרוץ מלחמת צרפת פרוסיה, התגייס מופסאן לצבא. כמבוגר הוא נקרע בין שאיפות הוריו: אביו דחף אותו לקריירה במשפטים, ואילו אמו הציגה אותו ב-1867 לגוסטב פלובר, שהכיר לו את סופרי התקופה, עודד אותו לכתוב והיה חונכו הספרותי. ב-1880 פרסם מופסאן את סיפורו "כדור שומן" שזכה להצלחה מידית. אחר כך חיבר בעשר שנים כ-300 סיפורים קצרים, שישה רומנים, שלושה רומני מסע וקובץ שירה קטן אחד. הוא נחשב ל"גאון הסיפור הקצר" ויצירותיו העמידו אותו בשורה הראשונה של סופרי המאה התשע-עשרה. מופסאן הרבה לצאת למסעות מחוץ לצרפת ואף נודע בהתנגדותו למגדל אייפל בפריז. בגיל ארבעים ושלוש נפטר, לאחר מאבקים בריאותיים ונפשיים ממושכים.

ולטר בנימין

ולטר בנימין

ולטר בנימין (1940-1892), מחשובי ההוגים של המאה העשרים, נולד בברלין למשפחה יהודית אמידה. הגותו עסקה בפילוסופיה, ביקורת התרבות, היסטוריה וסוציולוגיה. עם עליית הנאצים לשלטון עזב בנימין את ברלין ולבסוף הגיע לפריז. בספטמבר 1940 ניסה להבריח את הגבול מצרפת לספרד כדי להגיע משם לאמריקה. הוא ובני קבוצתו הצליחו לעבור לספרד, אך כשנאמר לו שיגורש בחזרה, שם קץ לחייו. ממכתביה של חנה ארנדט עולה כי במהלך השהות המשותפת בפריז והנסיונות להשיג אשרה אמריקאית, העלה בנימין את אפשרות ההתאבדות לא פעם: "מצבו של בנג'י [בנימין] מדאיג אותי מאוד. (…) כעת אני משוכנעת יותר מאי-פעם שחשוב להבטיח לו הכנסה. להרגשתי, יצירתו התפתחה עד לפרטי הפרטים של הסגנון. הכול מפורש יותר והססני פחות. תכופות נראה לי שרק עכשיו הוא מגיע לעסוק בדברים החשובים לו באמת. יהיה מחריד אם משהו יעכב בעדו עכשיו." כתבה ארנדט במאי 1939 לגרשום שלום. דרכי מחשבתו היו פורצות דרכים, ולהגותו נודעת השפעה גדולה גם כיום. יצירותיו המרכזיות: "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני", "בודלייר", "משימתו של המתרגם", "תזות על מושג ההיסטוריה", "פרויקט הפסאז'ים". אזורי ביניים, ותווך עמדו במרכז הגותו – השיטוט, התרגום, הצילום והפסאז' הם מונחים מרכזיים במחשבתו – ובכך השפיע רבות על אופני המחשבה של המאה העשרים: מתרכז באופני תנועת הדברים והמחשבה, מחפש מעברים (כשמה של האנדרטה לזכרו שפיסל דני קרוון בפּוֹרט בּו), מקומות חציה ופרצות.

הנרי דייוויד ת'וֹרוֹ

הנרי דייוויד ת'וֹרוֹ

הנרי דייוויד ת'וֹרוֹ נולד בקוֹנקוֹרד שבמסצ'וסטס בשנת 1817. הוא למד באוניברסיטת הרווארד, ובסיום לימודיו שב לקונקורד והכיר את ראלף וַלדוֹ אֵמֶרסוֹן שהתיישב שם באותה תקופה. אמרסון היה לת'ורו מדריך, אב וחבר. הוא הכיר לו סופרים והוגים חברי תנועת הניו-טרנסצנדנטליזם האנגלי, שנודעה בדיעבד כאחת התנועות הספרותיות החשובות באמריקה במאה התשע-עשרה.  ת'ורו דגל בחיים פשוטם בטבע וחי שנים אחדות לבדו על שפת אגם בבית שבנה במו ידיו. תקופה זו מתוארת בספרו "וולדן" (1854). הנושאים המרכזיים של התעניינותו וכתיבתו היו הטבע והסביבה, מסעות, והצדק והמוסר. הוא התנגד נחרצות לעבדות בארצות-הברית, סירב לשלם מסים, נאסר בכלא, והיה פעיל מרכזי בהברחת עבדים נמלטים מהדרום. ב-1849 כתב את "אי-ציות אזרחי", חיבור שהשפעתו על תנועות מחאה והתנגדות ברחבי העולם ניכרת עד היום. ת'ורו מת בקונקורד ב-1862 בשל מחלת השחפת.

גארנט קדוגן 

גארנט קדוגן נולד בקינגסטון בירת ג'מייקה ב-1970. בגיל עשר, כשנמלט מאביו החורג והאלים, גילה את תשוקתו להליכה ברחובות. בשנת 1996 עבר לניו אורלינס לשם לימודים בקולג'. בארצות-הברית גילה קדוגן שצבע עורו חריג ושהוא נתפס כגורם מאיים ברחוב. הוא נאלץ ללמוד את הגזענות האמריקאית ולפתח מנגנוני הגנה מפני היחס המפלה לשחורים. למרות זאת לא ויתר על השוטטות, והמשיך להתהלך ברחובות ולבחון אותם. כיום קדוגן הוא סופר ועורך המתגורר בשַרלוֹטסוויל שבווירג'יניה. פעם נשאל היכן הוא אוהב לכתוב, ותשובתו המפתיעה היתה: "על הדלפק במטבח." לטענתו, אין תחליף לנוחות המטבח ולעתים קרובות הוא רץ מהמחבת למקלדת.

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

יוענה גונן 16-07-2018

"לאהוב, לשוטט, להפליג": חוכמת הרחוב של ולטר בנימין ושל וירג'יניה וולף

אסופת מסות מתורגמות חדשה העוסקת בשוטטות מאגדת כמה מהטקסטים הטובים ביותר שנכתבו בז'אנר ומדגימה את כוחו ללהטט בין נושאים ולשלות אמיתות קיומיות מתוך רגעים שוליים

הארץ ספרים

פרטים אודות הספר