• חפשו אותנו גם ב:
יומנה של אישה מודרנית
דיגיטלי
37
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון בלבד

יומנה של אישה מודרנית

נוגה פוגשת את דוב באתר היכרויות, שבתה המתבגרת רשמה אותה אליו לאחר גירושיה. נוגה שמה את לבה בכפהּ ויוצאת עם דוב למסע רב נפתולים בנבכי הקשר הזוגי. כל אחד מהם מביא אל הקשר החדש ילדים מנישואים קודמים, מפחי נפש, תובנות וסימני שאלה, ועל כל אלה נוספים משקעי תרבויות רחוקות זו מזו. נוגה היא ילידת הארץ, ואילו דוב עלה לישראל בשנות השבעים מסנט פטרבורג.
בכתיבה יומנאית חדשנית מסוגה, מתגלה דמותה הרבגונית של האישה המודרנית. זהותה כבת, כאֵם וכאשת איש מתפרקת ונבנית בתוך חיבור סוער, רווי רגש ויצרים.

סיפורי המקרא וגיבורותיו – חוה, רחל, לאה, אשת פוטיפר ועוד – נשזרים בקשר הנטווה בין גיבורי הרומן, ולתוכו נארגות גם מערכות היחסים האחרות הפועמות בו בחיוּת רבה – עם צאצאים, אהבות משכבר, חיות מחמד ועם האישה האחרת, הנחש האורב לגן העדן כאיום מתמיד.

האירועים המתוארים באופן רווי הומור ואירוניה דקה אך גם מדקרות כאב ועוגמה, מעלים על בימת הרומן נושאים מוכרים: הבית – כמאחֵז עיניים וכמאחַז של ממש, כעוגן וכנחל אכזב; האהבה – מהותה, משמעותה, התנועה שלה מההשתוקקות אל הנגיעה, מן הפיזיות אל המטאפיזיות; ההתמסרות – פיתוייה, לקחיה והאופן המטלטל בו היא אוחזת בכולנו.

"יומנה של אישה מודרנית" הוא מפל שופע של עברית, המתנגנת בין פיוט לפרוזה בקצב מעתיק נשימה.

ענת לויט

ענת לויט

ענת לויט, ילידת הארץ, משוררת, סופרת, עורכת ומבקרת. "יומנה של אישה מודרנית" הוא ספרה התשיעי. עם סיום לימודיה החלה לפרסם שירים, סיפורים קצרים וביקורות בכתב העת הספרותי עתון 77. בעלת תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. באותן שנים פרסמה שני ספרי שירה, "דקירות" ו"בית של געגועים". כמו כן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת במוספי הספרות של העיתונות היומית. עד נישואיה עבדה כעורכת לשונית בעיתונים הארץ ,דבר וחדשות וכתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון. ספר שיריה "עובדת אלילים" נכתב חודשים ספורים לפני גירושיה. מאז ועד היום עוסקת בעריכת ספרים עבור הוצאות לאור. יצרה בשנים הללו את ספרי שיריה "תיקון אב" ו"עירומה על גב סוס במונגוליה" ואת ספרי הפרוזה "שפת הלוליין", "ניקול ופייר", "חובה לבוא בלבוש אלגנטי" ו"יומנה של אישה מודרנית". נושאי כתיבתה הם בעיקר יחסים בתוך המשפחה, יצירת זוגיות והשתוקקות מתמדת לאהבה ולקרבה. זכתה בפרס ורטהיים על ספרה "דקירות", בפרס ברנשטיין ב-1987 ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ב-1998.

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

שרה כוי 02-12-2011

אם לא אהבת, לא חיית ולא נשמת, הארץ

ענת לויט מגוללת את סיפור האהבה המיוחד בשפה פיוטית ומדויקת גם יחד, הייחודית רק לה ושופעת יופי רב שיש בו כדי לעורר התפעלות בלב הקורא בלי לפגוע ברגש הקירבה לדמויות ולסיפור. הקריאה בספר קלה ומהנה בזכות חוש הומור המבצבץ רבות מבעד לאירועים הדרמטיים. הנה הספר נפתח בפנינו כבמעשה קסם (הרי הקריאה היא קסם בל יתואר) ואנחנו מתחילים לראות. האם דב הוא גבר או חיה טורפת? האם לתת לטבע לעשות את שלו? החזק אוכל את החלש. החזק שורד. החזק שולט. נוגה לא תשרוד בג'ונגל הזה, עם עדינותה האינסופית, עם אמונתה התמימה בטוב לבו של גבר המרטש אותה בטפריו ללא רחמים. כמה עשרות שנים עברו מאז רציתם להתערב בספר, להיכנס לתוכו ולסדר את הכול לפי רצונכם הטוב, לפי הסדר הקוסמי המושלם, לפי הצדק האלוהי? זה הזמן.

קישור למקור

שלומית כהן אסיף 06-12-2011

הכול אודות חווה, מרמלדה

מצד אחד סיפורה של נוגה הוא אישי, מצד שני זהו סיפורה של כל חווה. ומכאן עוצמתו של הרומן המטלטל הזה שיש בו מן המשל ומן הנמשל. הסופרת ענת לויט ידעה לארוג אותו ביד אמן, גם בשפת דיבור וגם בשפה פיוטית. פעם זו תכתובת מיילית לקונית ופעם הרהורים הנוגעים בקיום האנושי או במהותה של הזוגיות. איך רואה הגבר דוב את המהות הזאת? “חיפשתי אישה להזדקן איתה בשלווה, ושגם תטפל בי אם יהיה צורך. ומה מצאתי?”. הקוראים ימצאו ברומן הזה את הספרות הראויה לכל שבח.

קישור למקור

עיינה לי 23-01-2012

אהבה לא טובה: "יומנה של אישה מודרנית", ויינט

נפשה של נוגה מבקשת לרפא את עצמה דרך הגשר הרגשי שתצליח לבנות בין החיה ובין האינטלקט. אך מהו הדחף לאהבה, לקרבה, לחיבור שמבקש להתמלא כל הזמן, אם לא דחף חייתי גם כן? במובנים רבים, מודרניים אם תרצו, מדובר באחד הביטויים החייתיים ביותר שלנו - בני האדם. הקריאה ב"יומנה של אישה מודרנית" היא סוחפת, מהנה ומטלטלת. לויט כותבת מהבטן הרכה שלה ומחטטת באומץ רב בכאבים אנושיים, מבלי שהדברים יישארו ברמת ההתבוססות, אלא באמצעות יכולת אמנותית להרחיקם ולהתבונן בהם מבחוץ. החוסר היחיד שמרחף, באופן עמום בלבד, מעל שרטוטה המדויק של מערכת היחסים הוא הימנעות מתיאור תשוקת בשרים מזוקקת ופשוטה: סקס. אינני יודעת האם מעיד הדבר על רכיב המיניות במערכת היחסים של נוגה ודוב, על מיניות בכלל בפרק ב' או ג' או סביב גיל 50, או על בחירה אמנותית מודעת של המחברת שחשה כי תיאורים מסוג זה יהיו זרים לסיפור, אך לעתים חשתי שבנקודות האלו "בורחת" לויט מהר מדי למטאפיזיות ולפיוטיות, במקום לתאר את הדבר עצמו.

קישור למקור

פרטים אודות הספר