• חפשו אותנו גם ב:
שיר עירום
דיגיטלי
29
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון
קורא דיגיטלי קינדל
קורא דיגיטלי קינדל

שיר עירום

מחבר:
הוצאה: חדקרן

הִתַּשְׁתִּי אֶת עַצְמִי בְּחִפּוּשִֹים.
אֵין אִישׁ מוֹצֵא אֶת זֶה בְּמַאֲמַצִּים.
נָמַסְתִּי לְתוֹךְ זֶה וְהִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה,
לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ כֹּל כַּד מָלֵא,
אַךְ אִישׁ אֵינוֹ שׁוֹתֶה.

לָלָה נולדה בקשמיר בשנות העשרים של המאה הארבע-עשרה. האגדה על אודות חייה ושירתה עברה במסורת שבעל פה והתייחסויות רשמיות נמצאו רק כארבע-מאות שנה לאחר מותה. בתקופת חייה הצטלבו בקשמיר זרמים שונים של כמה מן התורות הרוחניות המרכזיות של המזרח. ללה לא השתייכה לאף אחת מהן. דרכה מאופיינת בחיפוש פנימי והתנסות חווייתית, ואינה מצייתת לדוֹגמה או לטקסטים קדומים. הגייתה הדיבורית, שאינה מכוונת לפילוסופיה או לדת ממוסדת, אלא לעם הפשוט, אִפשרה למאות שורות של שירתה להמשיך ולהוות חלק פעיל בשיח בקשמיר לאורך הדורות ועד לזמננו.

שמה יצא למרחוק: היא שוטטה ורקדה עירומה, הוגה אל העולם את שיריה. בשיכרון החושים הצטרפה אל שמחת הקיום הטהורה כשמודעותה צופה בגוף, אך אינה מזדהה עימו. בשירים רבים, על כן, היא פונה אל עצמה בשמה, כעדה. נראה כי אינה מנסה להרשים, כי אם לחשוף ולהיחשף. האמת הקבועה והעמוקה של שירתה היא שאין כל מציאות, רק אלוהים ישנו. שירתה משמשת אותה במסעה האישי, ונראה כי דרכה היא מחנכת את עצמה, ולעתים אף פונה אל קהל רחב בקריאה להתעורר. אופי שיריה לוכד בתוכו את האישי והאוניברסאלי בעת ובעונה אחת. צלילות ראייתה ובהירות שפתה מעניקים לקורא חוויה זכה ונגישה.

מקור התרגום- הטקסט, שמקורו כאמור אוראלי, הגיע בווריאציות שונות, בניב קשמירי עתיק לצד תעתיקי סנסקריט. ככל הנראה שרדו בין מאה למאתיים שירים ואמרות. השירים בספר זה תורגמו מגרסתו של קולמן ברקס (Coleman Barks) באנגלית משנת 1992, גרסה המבוססת על תרגום קודם לאנגלית משנת 1920.

הדס גלעד- היא בעלת תואר ראשון בספרות במסלול לכתיבה יצירתית באוניברסיטת ת"א ובוגרת מכללת עלמא, עורכת ומגישה תוכניות רדיו ספרותיות ברדיו מהות החיים וברשת א' ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת ומדיטציה. שיריה פורסמו בכתבי עת שונים (אלמנך, משיב הרוח, כתובת, מאזניים, הליקון). ספר ביכוריה 'כל אור בעצם' ראה אור בשנת 2013 בהוצאת פרדס. זיקתה הכפולה, הן לשירה והן להודו, על תרבותה הרוחנית, מביאה לשילוב מדויק בהגשת שירתה של המשוררת ללה לקוראי השפה העברית.

ללה

לָלָה נולדה בקשמיר בשנות העשרים של המאה הארבע-עשרה ונפטרה לקראת סופה של המאה. קרוב לוודאי כי נולדה בכפר באזור סרינגאר, וככל הנראה היתה בת למשפחה בראהמינית*. האגדה על אודות חייה ושירתה עברה במסורת שבעל פה והתייחסויות רשמיות נמצאו רק כארבע-מאות שנה לאחר מותה. בתקופת חייה הצטלבו בקשמיר זרמים שונים של כמה מן התורות הרוחניות המרכזיות של המזרח: שיוויזם, סופיות ואדווייטה ודאנטה. ללה לא השתייכה לאף אחת מן הקטגוריות. דרכה מאופיינת בחיפוש פנימי ובעיבוד חווייתי, ואינה מצייתת לדוֹגמה או לטקסטים קדומים. עם זאת, היא למדה ממורים בני זרמים שונים והיכרותה העמוקה עם מגוון התורות באה לידי ביטוי בשירתה. לתפישתה, האלוהות היא בעצם המודעות, ועל כן אינה בלעדית לאף אחת מהדתות. אין מידע רב על אודותיה פרט למה שמספרת שירתה. הגייתה הדיבורית, שאינה מכוונת לפילוסופיה או לדת ממוסדת, אלא לעם הפשוט, איפשרה למאות שורות של שירתה להמשיך ולהוות חלק פעיל בשיח בקשמיר לאורך הדורות עד לזמננו.

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

ארז שוייצר - מוסף הספרים, הארץ 00-00-2000

"…אגב ביקורת מרומזת על הקיבעונות המוסדיים של הזרמים הדתיים העיקריים בזמנה – הינדואיזם, בודהיזם ואיסלאם, בין השאר – ללה מציעה חיפוש פנימי סובייקטיבי, שסופו, באופן פרדוקסלי אולי, ביטול ההבחנה בין האני האישי ליקום כולו, משמע איחוד מלא שמחה עם האל המגולם בטבע, בתודעה הטהורה ובדופק החיים עצמם. משהושגה אי־הבחנה זו, גם הקדושה המושגית מאבדת ממשמעותה. במצב זה אין כל שיווה/ או כל איחוד מקודש// רק שמץ דבר זע/ חלומי, על דרך דוהה"

קישור למקור

יונתן ברג  15-02-2013

דיאלוג עם המלאות - מוסף שבת של מקור ראשון

"שירתה של ללה, המשוררת הקשמירית בת המאה הארבע־עשרה, מלאה בדתיות עמוקה לצד התפתחות אישית קונקרטית ומוסריות חברתית כמה פלא יש בעובדה כי שיחה של אישה במאה הארבע עשרה, המסתובבת בקשמיר, עסוקה במסע מיסטי ורוחני, נלחש על אוזן דומה, העושה את אותו מסע בין פלורנטין לשוק הכרמל. התל־אביבית מתרשמת כל כך, חשה את עצמת האישיות והנוכחות הפואטית והדתית של הקשמירית עד שהיא מתיישבת ומתרגמת את שיריה. התל אביבית היא המשוררת והמתרגמת, כמו גם אשת הרדיו, הדס גלעד, והקשמירית היא ללה (ללשוורי במקור). גלעד מספרת כי פגשה את שירתה של ללה בקשמיר, אגב טיול במזרח, וללה ליוותה אותה כמה שנים שבהן תרגמה את שיריה עד שהצטברו לכדי ספר"

קישור למקור

פרטים אודות הספר