• חפשו אותנו גם ב:
השעה לילה
דיגיטלי
35
הצצה בספר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון
קורא דיגיטלי קינדל
קורא דיגיטלי קינדל

השעה לילה

המגורים המשותפים ברוסיה הקומוניסטית, או "הקומונלקות" בסלנג הסובייטי, היו דירות מרובות חדרים, ששוכנו בהן משפחות שלמות בכל חדר. פועלים, אקדמאים, פושעים קטנים ובני אצולה לשעבר, כולם התגוררו יחדיו וחלקו מטבח, חדר אמבטיה ושירותים.

בתנאים אלו של עוני ואינטימיות כפויה אנו פוגשים משוררת המפרנסת את אמהּ, את בתהּ ואת נכדהּ האהוב, אך שאינה מוותרת על שעה של חסד לעצמה, אותה היא מוצאת בלילות. בהומור שחור ובשפה עסיסית קופצת פטרושבסקיה בין משלבים לשוניים ושוזרת את הנמוך עם הנשגב, את המלודרמטי עם הפרוזאי, ומתארת את עובדות החיים מהפכות הקרביים.

"השעה לילה" היא יצירתה הארוכה והמוכרת ביותר של פטרושבסקיה בפרוזה. הוצאת לוקוס שמחה להגיש לכם את אחת הסופרות החשובות ביותר ברוסיה של היום, עתה בעברית.

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

חבצלת פרבר 20-11-2015

גוונים כעורים של אפור, מקור ראשון, שבת

פטרושבסקיה, שספרה נאסר לפרסום שנים רבות על ידי השלטונות, אינה חסה על אף אחד: על עצמה (הנובלה מבוססת על חייה), על גיבורי הסיפור, על הקורא. שוב ושוב היא שולחת אגרוף לבטן, וזה כואב. נחוץ כישרון כתיבה אדיר כדי שמילים יהפכו לאגרוף, והבטן תתהפך מרוב גועל, חמלה, רתיעה והזדהות. והתוצאה היא נובלה מרשימה ובלתי נשכחת.

קישור למקור

סימונה באט 31-05-2016

"השעה לילה": נטול עכבות, פרוע ומסחרר, ynet

סגנון הכתיבה של פטרושבסקיה נטול עכבות, פרוע ומסחרר. הוא מלא יאוש תהומי, הומור ותשוקה למילים. היא עוברת כהרף עין מבכי קורע לב לזעם מתפרץ ואז לגילויי חמלה, וסוחפת אותנו למערבולת הקיומית שלה בכשרון אדיר. היכולת המרשימה הזו ניכרת גם בדילוגים וירטואזיים בין משלבים נמוכים וגבוהים, בין קללות פרוזאיות לליריות פיוטית. כמו לולינית טרפז היא עולה ויורדת ומסתחררת נטולת רשת בטחון, והכאב האנושי מעולם לא נראה שוקק ותזזתי יותר.

קישור למקור

נסים קלדרון 14-08-2016

בחזרה אל מסך הברזל: "השעה לילה" הוא סיפור עצוב על הניוון הסובייטי וחיוך המשורר, וואלה!

פטרושבסקיה מוסרת את הסיפור המר הזה בידיה של משוררת שכל משפט שלה הוא ניסוח גאה של השפלה, וכל ציטוט שהיא מצטטת הוא מלאכת מחשבת של שיבוץ אבן בתוך פסיפס של טקסט [...] סודה של הנובלה המיוחדת הזאת הוא החיוך שאינו סר מן הטקסט שאנה כותבת, גם כאשר הוא מספר על ידיה הכושלות ועל ליבה הנשבר. [...] טקסט קדחתני שנכתב בתוך דירה דחוסה אל מול בנים ואבות, שעולבים זה בזה מתוך רעב משפיל [...] אבל מעל הזרם הקדחתני של הכיעור מתרוממת אמונה נחושה של אישה-משורר בשירה, וביכולת של שירה לחלץ אותנו מכל ביצה שמאיימת להטביע אותנו בתוכה. האמונה בשירה נשברת בספר הזה והכיעור גובר עליה, אבל להט הכתיבה של פטרושבסקיה והעברית של מרקון עוברים דרך "חדר מלא עובדים ומשוררים בלי תאריך תפוגה".

קישור למקור

פרטים אודות הספר