• חפשו אותנו גם ב:
הסיפור של מי שברחו ושל מי שנשארו
דיגיטלי
46
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון
קורא דיגיטלי קינדל
קורא דיגיטלי קינדל

הסיפור של מי שברחו ושל מי שנשארו

'הסיפור של מי שברחו ושל מי שנשארו' – השלישי מתוך ארבעת כרכי 'החבֵרה הגאונה' – מלווה את לִילה ואת אֶלֶנה בעיקר בשנים 1968–1976, מגיל 24 שלהן ועד 32.
בסוף הכרך השני היתה אֶלֶנה לאחר לימודיה באוניברסיטה בפיזה, ועל סף נישואים לפייטרו. היא פירסמה רומאן, העתיד להפוך לרב-מכר. לִילה, שזנחה את בעלה סטפנו, חיה בפרבר מרוחק של נפולי עם בנה הקטן ועם אנצו סְקאנו, שהיא נטתה לו חיבה עוד מילדותם. היא עובדת בפרך במפעל הנקניקים של ברונו סוקאבו.

ספרה המסעיר של פרנטה ממשיך לערבל עולם דמויות סגור. כמעט לא נושרות ממנו דמויות, ורק חדשות מעטות מתווספות. דמויות שכבר חשבנו שנפרדנו מהן לתמיד שבות אל מרכז העלילה, ותפניות לא-צפויות נוחתות עלינו חדשות לבקרים. מי שברחו מנפולי, ומן המנטליות שלה, ומן הדיאלקט ונעימת הדיבור שלה, עתידים לגלות שנפולי אוחזת בהם בחוזקה ולא מרפה, וכי כל העולם הוא בעצם נפולי. ומי שאינם יוצאים כל חייהם מנפולי, ואף חוזרים לשכונה, בכל-זאת עשויים להמריא גבוה ואולי יש להם "יותר סיפור".
כך או כך, שתי הגיבורות נפתחות אל עולם שהשתנה עמוקות בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים. זה עולם של מרד הסטודנטים ותהפוכות באוניברסיטאות; של אלימות פוליטית ורציחות מצד הניאו-פשיסטים ולא פחות מצד הקומוניסטים; של זמינותה של הגלולה למניעת היריון; של המחשבים הראשונים המסורבלים (החזון המופלג של לִילה הוא שיהיה מחשב בכל בית); ובעיקר של התפשטות החשיבה הפמיניסטית, שציידת הרעיונות הזריזה והחרוצה אֶלֶנה ממהרת לסגל לעצמה. הקשר בין לִילה לאֶלֶנה בתקופה זו הולך ומצטמצם לחוט-הקול הארוך של הטלפון – השתיים הן זו לזו שתי ישויות מופשטות, שרק קולן מוחשי. לגבי לִילה קיימת אֶלֶנה המדומה, האמורה לחיות גם בשבילה ולממש את חייה האלטרנטיביים. ואילו לגבי אֶלֶנה קיימת לִילה מדומיינת כפולה, התמרור הנערץ של חייה וגם יצור אפל מעורר אימה, חברה שמעוררת תשוקה מתמדת שתיעלם, שתמות. אלה שתי נשים חזקות השולטות כביכול בהתרחשות, מניעות את העלילה – אך לִילה מצליחה בכך מפני שהיא מסגלת לעצמה התנהגות 'גברית', ואֶלֶנה מפני שהיא מיטיבה להשתלט על שפת הגברים והלוגיקה שלהם. כאילו לשתיהן חסר החומר להיות אשה לעצמה, מחוץ לגברים.

אלנה פרנטה

אלנה פרנטה

"אלנה פרנטה" הוא שמה הבדוי של סופרת איטלקייה ילידת נפולי שזהותה נותרה עלומה מאז שפרסמה את ספרה הראשון, ב-1992. כל שידוע עליה, מלבד מה שניתן לשער מן הספרים שכתבה, הוא שלמדה לימודים קלאסיים. ארבעת "הרומאנים הנפוליטניים" הם מבחינתה רומאן אחד בארבעה כרכים, הרומאן הרביעי שלה. ספריה זכו בפרסים ספרותיים רבים, ובאהדה רחבת-היקף של קוראים באיטליה ומחוץ לה.

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

ענת עינהר ואריק גלסנר 31-03-2017

גאונה וחצי: אלנה פרנטה עושה זאת שוב, ידיעות אחרונות, 7 לילות

ענת עינהר: זאת בעיניי התפנית המלהיבה של הסיפור, רגע שמתעלה בחשאי מעל פני הריגוש והסאגה, עובר בשכנוע מהנוסח המודרניסטי לפוסט־מודרניסטי, ומגלה סוף־סוף את כוחה המצטבר, הסוחף, של הסדרה מתחילתה עד סופה. אין מדובר פה עוד בסיפור פרטי של אישה לא־מאוד־מרשימה, אלא בחדירה אל קרביו של המופע האנושי. ולא נותר לי אז אלא להפנות לחלל את השאלה הנואשת: מוח כוורת, מתי כבר יוצא אלנה פרנטה הבא? אריק גלסנר: הגדולה של פרנטה נובעת מכך שהקורא דרוך, שורה אחר שורה, לא כדי לדעת "מה הלאה?" אלא מתוך ידיעה שכמעט כל עמוד צופן בחובו איזו הברקה, איזו הערה מעוררת השתאות, איזו תובנה פסיכולוגית או פילוסופית, איזה ניסוח מושחז, מדויק, שרטוט תמציתי ועז של אדם, נוף פיזי או אקלים אינטלקטואלי. הדריכות הזו, שבאה על סיפוקה מדי כמה פסקאות, היא המוקד של הנאת הקריאה כאן. לא המתח העלילתי אלא הציפייה להתפעמות תדירה.[...] את פרנטה, אם כן, אני קורא - מה קורא, טורף - לא בגלל האידיאולוגיה הפמיניסטית, או בגלל קווי העלילה הגדולים, אלא בעיקר משום שפרנטה היא אשפית הניואנסים של התקופה.

קישור למקור

מיטל שרון 05-04-2017

הַמְּחַבֶּרֶת הגאונה

זה קרה ביום חמישי אחד, כשהתחלתי לקרוא את "הסיפור של מי שברחו ומי שנשארו", הכרך השלישי בסדרת "הרומנים הנפוליטניים" - סדרה בת ארבעה ספרים שכתבה אלנה פרנטה, שם עט של סופרת איטלקייה שזהותה אולי נחשפה באוקטובר האחרון. עד יום ראשון, שבו סיימתי לקרוא את הספר, שנאתי את החיים; את כל מה שגרם לי להניח את הספר מהיד ולצאת החוצה אל המציאות, שלרגע נדמה היה שהיא נמצאת בתוך הספר עצמו ולרגעים חזרה אל מקומה האמיתי והמשתק. גם בכרך השלישי של הסדרה הזאת, מהרגע שלוקחים את הספר ליד, אי אפשר להפסיק לקרוא בו, משום שפרנטה מוכיחה גם כאן כי כוחה הגדול הוא בהפיכת החלל הביתי לארץ הגיהינום, מרחב של התרחשויות בלתי פוסקות, מלאות אלימות וזעם, שמשורטטות ביד בוטחת, ללא גרם אחד של מלים מבוזבזות, ותוצאותיהן השכליות והרגשיות מגיעות הרחק-הרחק אל מעבר לדלת הבית.

mako

שירה סתיו 12-07-2017

הטקסט הכפול של אלנה פרנטה

בעיניי, הנשיות שבנוסח הכתיבה של פרנטה קשורה בראש ובראשונה באופן שבו היא כותבת מחדש את הזהות כמחוקה, נזילה וחסרת גבולות ברורים. את עיסוקו הידוע של הרומן בהיווצרותה של זהות, בגיבושה ובביצורה (באופן שתמיד אפשר לראות בו גם מטאפורה לתהליך בנייתה של הדמות בידי הסופר) – היא ממירה במתקפה סמויה, רב ערוצית וחכמה מאוד, על עצם מבני הזהות והאישיות ועל אופני שליטתם בתודעה, בחברה, בספרות, בהיסטוריה ובפוליטיקה. אלנה, לילה והנשים של פרנטה מציעות לנו פרספקטיבה שונה מיסודה על האני, על טיבם של קשרינו עם הזולת, על מקומנו בעולם, ועל האופן שבו אנו יוצרים את חיינו ומבינים אותם. זהו ההיבט העושה את הספרות שלה, בעיניי, לכל כך חדשה, חדשנית ומסעירה.

אודות - כתב עת למסות וביקורת ספרות

אורלי עסיס 11-09-2017

זמן שחור בלי כללים ובלי כבוד - ביקור בנאפולי של אלנה פֶרַנְטֶה לאחר קריאה של ארבעת הרומאנים הנאפוליטניים שלה

אנו מגיעים ל"נאפולי של פרנטה" לאחר שקראנו בשקיקה את ארבעת הרומאנים הנאפוליטניים שלה (הטקסט אינו מכיל ספוילרים לרביעי שטרם תורגם לעברית), שמגוללים על פני כמה עשורים את סיפור חברותן של גרקו וצ'רולו, שתי ילדות, ואז נערות ונשים, שנולדו בצד הלא נכון של העיר בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. רחובותיה של העיר, על יופיים ועל כיעורם, משמשים תפאורה מתמדת לעלילה רבת התהפוכות שפרנטה רוקמת על פני אלפי עמודים. מלבד השכונה, לבה הפועם של העלילה ששמה אינו מוזכר על הדף מעולם כאמור, כל יתר המקומות המוזכרים בספרים הם אמיתיים. אנו פוקדים את המקומות בזה אחר זה, מלהטטים בין שברי הזיכרונות מהספר לרגעי ההווה, מנסים לאתר בהם רמז לעלילה המסועפת שטוותה פרנטה. ברוב המקרים אנו נכשלים.

הארץ ספרים

פרטים אודות הספר