• חפשו אותנו גם ב:
מט ילדים
דיגיטלי
35
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון
קורא דיגיטלי קינדל
קורא דיגיטלי קינדל

מט ילדים

לאחר הקריאה בנובלה "מָט ילדים", המתרחשת בברית-המועצות, ולאחר הקריאה ברומאן הקצר התל-אביבי "גלית וגורדון" – כשיגיעו הקוראים ל"פעמיים", סיפור קצר שהוא פנינה נדירה, כמעט צ'כובית, אין ספק שהרושם שלהם כבר יהיה מגובש: ספר הבכורה הבשל-להפליא של בלה שַׁייֶר הוא תגלית אמיתית. מצד אחד, שייר היא אמן של ניואנסים עשירי תהודה, מלאֵי חמלה ויכולת הַפְלָאָה; ומצד אחר, העלילות שלה מוליכות בזרימה טבעית אל תפניות עדינות ומורכבות, שהן כה אפקטיביות באור החדש שהן שופכות על מצב-העניינים, עד שמתחשק לקרוא את הסיפורים שוב, ומיד.

הגיבורה של "פעמיים", עולה חדשה מרוסיה הנאלצת להיות שוטפת-רצפות בבית-משרדים, מונעת מעצמה נסיעות אל חברתה היחידה, נקודת האור האחת בחייה המבודדים, משום שאינה יכולה להרשות לעצמה את מחיר הנסיעה. אבל מבלי שתבין זאת, היא משלמת פעמיים על כל נסיעותיה בין דירתה לעבודה, כאילו אינה נוסעת לבדה. זו, במובן מסוים, תמציתו של הספר כולו: דמות התלויה ונאחזת באיזשהו זולת 'תאום' ומפנימה את מבטו. כך כל דמות בספר הזה נושאת בחוּבָּהּ 'שתיים'.

למעלה מ-25 שנות חיים משחיתה גלית בתקווה למסד את קשר האהבה שלה עם גורדון. לכאורה השניים הם בדיוק הפכים, שהמרחק ביניהם הוא כגודל המרחק שבין יד-אליהו הפרולטרית לצפון תל-אביב, או כמרחק שבין האמא המתעלמת של זו, שגלית כה כמהה לְאישור שלה, לבין האמא החונקת של זה. אבל המהפך שיתחולל אולי יגלה, לפחות לגלית, שההפכים המדויקים הם בעצם כה דומים.

בנובלה "מָט ילדים" ניבטת חצר-משחקים למרגלות בית-דירות בצ'רנוביץ ממרפסות ומחלונות שונים ומנקודות-ראות מנוגדות של שורת ילדים (ובעיקר ילדות). כל אחד מאלה הוא ילד מחונן, בעל איזשהו כישור יוצא-דופן, אבל גם חש את עצמו אחֵר או הדוּף ודחוי, בשולי העניינים. אחדים מהם יהודים, אבל בחצר הזו, שהיא 'חזרה-כללית' תמימה לקראת האכזריות של עולם המבוגרים, האחֵרוּת היהודית אינה אלא פרט שווה-ערך בהחלט לכל הנבדָלוּיוֹת האחרות, שבגללן ילדים רודפים בטבעיות ילדים אחרים. ו"ז'ידוֹבְקָה" היא קללה נוראה, לא-מובנת, שאפשר לצעוק גם כנגד ילדה שאביה עונד צלב.

בלה שייר

בלה שייר

סופרת, מתגוררת בתל-אביב. מנתחת מערכות בעברה ובעלת תואר שני בספרות כללית מאוניברסיטת תל-אביב. היגרה לישראל מברית-המועצות בגל העליה של שנות השבעים, בגיל 12. פרסמה סיפורים ב'קשת החדשה', 'עיתון 77', 'עמדה' ו'אלמנך'. ספרה "מט ילדים" ראה אור בשנת 2011 בהוצאת "הספריה החדשה", זכה בפרס רמת-גן לספר ביכורים ובמילגת קרן "עם הספר" לתרגומו לאנגלית, והיה בין חמשת המועמדים הסופיים לפרס ספיר 2012.

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

רן יגיל 29-08-2011

על "מט ילדים" ספרה של בלה שייר

סיפוריה של שייר מלאי ניואנסים יפים, המתארים מצבים ורחשי לב וכדאי מאוד לקרוא אותם פעמיים ואף שלוש. ואף כי לעתים לא ברורה לי הבחירה הטהרנית האסתטיציסטית בעריכת הספר, הרי ששום דבר לא יכול באמת לקלקל את האירוע הספרותי החשוב והמשמח הזה. רוצו לקנות את הספר הזה, הוא מומלץ בחום. אחר כך כבר תישבו בקסם כתיבתה. ואם אתם באמת חרוצים, תחפשו את סיפוריה הקצרים האחרים בכתבי העת השונים.

קישור למקור

יותם שווימר - ווינט 08-09-2011

"מט ילדים": דיוקן של כאב

שייר אינה מספקת התרה של המכשול, אלא מנכיחה אותו לאורך כל הדרך ולפיכך, הסופים של הסיפורים עצובים למדי ומשאירים את הקוראים עם תחושת החמצה. אך לא מדובר בהחמצה חיצונית למעשה הספרותי, אלא כזו שנובעת מהכוח האדיר שלו; מהסיפור המדויק, הכואב והמורכב, מהרגש שעולה על גדותיו אך מבלי שיגרום לשיטפון ומיכולתה המדהימה של שייר לכתוב את המציאות בעדינות שאין כדוגמתה, שבאמצעותה היא משרטטת דיוקן של כאב ביד אמן.

קישור למקור

עמרי הרצוג- הארץ 14-09-2011

לכל אחד יש סוד

ברגע מסוים בעת קריאת "מט ילדים", רומן הביכורים של בלה שייר, הנחתי את הספר מידי. הייתי זקוק להפוגה, לנשימה; הייתי זקוק לשכך במעט את המתיקות והחריפות שהספר עורר. וגם רציתי להבין את מה שאין להבינו: כיצד מתרחש הפלא, שאוהבי ספרות מצפים לו ומתכוננים לקראתו, שבו הלב נחמץ ועולה על גדותיו, בזמן שהעיניים מפענחות מלים, רק מלים, שמסודרות בשורות?

קישור למקור

מוטי פוגל 22-09-2011

מט ילדים; מאת בלה שייר

אין זה משנה אם מדובר בילדים, ברווקה מבוגרת או בעולה חדשה, שייר יודעת לספר סיפור ולגרום לנו לראות את העולם דרך עיני הדמויות. היא מזכירה לנו עד כמה קשה לחיות בעולם כאשר אינך מבין את החוקים שלפיהם הוא פועל. ובסופו של דבר, האין כולנו כאלה?

קישור למקור

יובל אביבי - טיים אאוט 22-09-2011

דמעה נאמנה

"מט ילדים", ספר הבכורה של בלה שייר, כולל את אחת הנובלות המדויקות והעוצמתיות שתקראו.

קישור למקור

עומר לחמנוביץ - ישראל היום 28-09-2011

הוא סוטה מהניסיון הממוארי של כותבים רבים ומסתמך על המורכבות והיכולת של גיבוריו ליצור הזדהות עמוקה עם הקשיים והנחמות שלהם. הוא אינו״שלם״ כקובץ סיפורים, כיוון ששתי הנובלות שבו מספקות עולם ומציאות שמתאימים לרומן. הסיפור הקצר הבודד, שנכתב ביד אמן שאין בה אפילו שמץ של חוסר ביטחון, הוא רפרוף מהיר על שיגרה טרגית שדי בו כדי להבין את התמונה המלאה. הציפייה לראות את היצירה הבאה של בלה שייר מתעצמת אחר קריאה בכל אחד מסיפוריה, כיוון שהתחושה היא ששייר שומרת על התחמושת שלה בזהירות רבה, ובצדק אינה נסחפת אחר היכולת האמנותית הגבוהה שלה. בעצם אפשר לומר ש״מט ילדים" הוא תיק עבודות מרשים מאוד יותר מאשר יצירה ספרותית עצמאית. ואין בכך שום דבר רע.

קישור למקור

bookwatch 02-10-2011

ספר הביכורים של בלה שייר, מט ילדים, הינו ללא ספק, אחד הספרים המרגשים והמשמחים ביותר שראו אור לאחרונה. השמחה בהקשר זה היא כפולה, כיוון שהיא מוציאה לאור לא רק את הסיפורים עצמם אלא גם סופרת חדשה בנוף הספרות הישראלי - כזו שאין אלא להמתין ולצפות ליצירותיה הנוספות. על אף שהספר עמוס ברגשות הוא אינו כבד במובן זה שהקריאה בו קולחת עד מאד. כמעט שלא ניתן להניחו מהיד, בשל הרצון להפוך את הדף ולגלות כיצד מתמודדים גיבוריו בהמשך. מדובר בגיבורים שנשארים אצלך בלב עוד זמן רב, כאלה שאתה חושב עליהם, מנסה לתהות, בינך לבין עצמך, מה עלה בגורלם, כיצד הסתדרו בסופו של יום. האם זו אינה עדות להצלחה?

קישור למקור

אסתי אדיבי-שושן - הארץ 25-11-2011

את דורכת לי בממליגה

"מט ילדים", ספרה הראשון של בלה שייר, הוא מלאכת מחשבת יפה של שזירת שלוש יצירות שונות באורכן, המשקפות ביחד מהלך חיים שלם. הנובלה הפותחת "מט ילדים" מתארת את תקופת הילדות המוקדמת. היא נצמדת לנקודת תצפית של פולה, ילדה כבת שלוש, החיה עם משפחתה בברית המועצות ועסוקה בגילוי העולם. הנובלה השנייה "גלית וגורדון" מתארת את שנות הבגרות, ונצמדת לנקודת המבט של אשה צעירה המולכת שולל, שנים רבות, בידי גבר מתעתע. הסיפור הקצר "פעמיים" מתאר את שנות הזיקנה ונצמד לתודעתה של גניה, אשה מבוגרת, שלפני כשנתיים היגרה עם בתה וחתנה מברית המועצות לישראל, גרה בביתם ומתפרנסת משטיפת רצפות במשרדים בתל-אביב.

קישור למקור

פרטים אודות הספר