• חפשו אותנו גם ב:
בכוונה תחילה
דיגיטלי
37
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון בלבד

בכוונה תחילה

מה גרם לאלן הרפר ולסלינה וודג´ לרצוח את ילדיהן? האם נועה, היסטוריונית תל אביבית, מסוגלת להבין אותן? ומה הסיכוי של המספרת של ספר זה, בת־דמותה של הסופרת, להיות אמא טובה לתאומות שלה, כשהמסע שלה בעקבות אלן, סלינה ונועה הופך תובעני יותר ויותר ומטלטל את חיי המשפחה שלה?

תמר הגר מתארת נשים המנסות להיות אמהות טובות בתנאים מגבילים: אלן וסלינה, בנות המעמד הנמוך באנגליה של המאה התשע־עשרה, נדחקות לפינה בשל תנאי חיים קשים ובסופו של דבר רוצחות את ילדיהן הקטנים. מולן, וליתר דיוק לצדן, עומדות שתי חוקרות בנות המאה העשרים ואחת, שחייהן נוחים בהרבה והבחירות שלהן בנוגע לאימהוּת אינן דרמטיות כל כך; אך גם בבחירה הטריוויאלית לכאורה שלהן בין אימהוּת לקריירה, יש הרבה מכשולים, עימותים וכאב. גם הן, כמו סלינה ואלן, שבויות בידי המוסכמות החברתיות בנוגע לחייהן של נשים. דמויותיהן של אלן וסלינה, נשים אמיתיות שהספר משחזר את חייהן, קורמות עור וגידים מתוך פרוטוקולים של בית המשפט, רשומות של מפקד אזרחי, מכתבים, תעודות וקטעי עיתונות. הגר מחברת את הפרטים לסיפור שנשען על מחקר היסטורי, משפטי ומגדרי, ואז פורמת אותו, ושבה ואורגת הכול מחדש בספר שחורג מכללי הכתיבה של כל ז´אנר שהוא. סיפורן המרתק של אלן וסלינה נפרש לפנינו אט־אט ככל שמצטברים חומרי המחקר של נועה, דמות החוקרת, שהגר ספק־ממציאה ספק־מתוודה עליה. סיפורה של נועה הוא במידה רבה הסיפור של כל אֵם, ודרכו מספרת הגר גם את סיפורה שלה וגם את סיפורנו שלנו. בהבנה ובחמלה היא יוצרת עוד חוליה בהיסטוריה מומצאת של שושלת־נשית.
בכוונה תחילה הוא הכלאה בין רומן בדיוני לספר עיון: עלילה מומצאת שמאירה חללים חסרים בסיפורן ההיסטורי הרשמי של שתי אמהות, רומן בלשי שמתאר את תהליך הגילוי של האמת ההיסטורית, רומן רומנטי על זוגיות במשבר ועל אמהות שאינן עומדות בציפיות החברה, ואוטוביוגרפיה של חוקרת תרבות, שמדווחת על השתלשלות המחקר שלה, כמו גם על חייה האישיים, וחושפת את הדילמות שלה, תוך שהיא מציגה אפשרויות אחרות של "אימהוּת ראויה". הטקסט המרתק והחשוב הזה הוא שעטנז של עלילות מרתקות ודיון מלומד, עשיר ומעמיק בסוגיות שעוסקים בהן המחקרים הפמיניסטיים העדכניים ביותר. אורלי לובין, אוניברסיטת תל אביב

תמר הגר

תמר הגר

ד"ר תמר הגר מרצה בחוג לחינוך ובלימודי מגדר במכללה האקדמית תל חי. מנהלת שותפה של המרכז לשלום ודמוקרטיה. ספרה הראשון "חיים רגילים לגמרי" ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2000. מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה ובנותיה התאומות.

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

מיה סלע 29-02-2012

האם כל אם שרוצחת את ילדה היא משוגעת?, הארץ

הגר מספרת על מציאות שמוכרת לישראליות רבות שהחברה מצפה מהן ללדת. "כולם אמרו לי שאמהות היא הדבר הכי מקסים. אם לא אעשה זאת, אפסיד", היא נזכרת. "היו סצינות הזויות. נהגי מוניות היו שואלים אותי למה אין לי ילדים. גם הירקן והקוסמטיקאית. בשלב מסוים שיקרתי ואמרתי שיש לי ילדים. במציאות שלנו קל יותר להיות חד הורית מאשר לא ללדת". בסופו של דבר פגשה הגר את בן זוגה והרתה - אבל לא בלי פחד. "פחדתי פחד מוות להיות אמא", היא מודה. "פחדתי שלא אוהב את התאומות מספיק, שלא אדע לתפקד. פחדתי שאהיה אמא גרועה, שלא אעמוד בסטנדרטים. המיתוס הוא ‘ברגע שייוולדו לך ילדים, את תדעי'. ידעתי שאני אמורה לשים בצד את האמביציות, המחשבות, החלומות, כדי לגדל ילדים כי זה הכי חשוב. וזה הפחיד אותי, כי היו לי הרבה חלומות". הגר מבינה היום שהסתכלה על הנושא בצורה לא ריאלית, שנפלה בעצמה קורבן למיתוס, ולפיו ילדים הם הדבר היחיד שאמור לעניין את האם. "הייתי אמביוולנטית כלפי תפקיד האם. פחדתי מהאגרסיות שלי. מה יקרה אם לא ארצה יותר להיות אמא? לא חשבתי שארצח את הבנות שלי, אבל לפני שילדתי יכולתי להתחבר לאגרסיה שנובעת מכך שאני לא רוצה שיפריעו לי בחיים", היא אומרת.

קישור למקור

מירי רוזמרין 21-09-2012

מה יש ללמוד מאימהות מפלצות?, העוקץ

דימוי האם בתרבות המערבית הוא דימוי של נתינה ללא אינטרס, טבע מזין, גן עדן אבוד, שיש לנטוש אותו ולהתגעגע אליו. אימהות בימינו, לפחות זו של המעמד הבינוני, נתפסת כעבודה יומיומית של טיפוח ושיכלול המכוונת למימוש הפוטנציאל של הילדים להיות אנשים מאושרים/ מצליחים. בהתאם להגדרה הזו, אימהות שרוצחות את ילדיהן הן השלילה הגמורה: פושעות, מטורפות, מפלצות. מה יש ללמוד מהן?

קישור למקור

פרטים אודות הספר