• חפשו אותנו גם ב:
אביבה־לא
דיגיטלי
37
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון בלבד

אביבה־לא

שמעון אדף מתאבל על אחותו אביבה וכואב את אובדנה בהיותה בת 43.
זהו ספר השירה השלישי של שמעון אדף.
"יש בו צעקה והכל גדוש ומתפרץ בו..." (נסים קלדרון)
"קינה פוצעת על מות אחותו אביבה. זהו הישג ספרותי מושלם שזורק אור על יצירתו כולה." (חביבה פדיה)

שמעון אדף

שמעון אדף

שמעון אדף, סופר ומשורר, נולד ב-1972 להורים ילידי מרוקו וגדל בשדרות. שיריו הראשונים ראו אור ב-1991 בכתב העת "מאזניים". ב-1994 עבר לתל אביב והיה חבר בלהקת "האצולה". למד בתכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים באוניברסיטת תל אביב. שימש כעורך בהוצאת כתר. שבעה רומנים ושלושה ספרי שירה פרי עטו ראו אור. על ספר שיריו הראשון "המונולוג של איקרוס" זכה בפרס לספר ביכורים מטעם משרד התרבות. זוכה פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2007 ופרס ספיר לשנת 2013 על ספרו "מוקס נוקס".

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

נסים קלדרון 29-09-2009

אדף בשמונה נקודות, ynet

יש כאן מתח חריף בין הרוחני לבין הפיזי. אדף גודש את הספר בשברי תפילות, בפניות אל האלוהים שאותו נטש בלב חצוי ("התוחב חרון אפו לעסקיהם של בני תמותה"), ובכעס על האמונה שאבדה לו בהישארות הנפש לאחר מות הגוף ("פחות בשר מזיכרון").

קישור למקור

חביבה פדיה 24-03-2010

לא על דרך השירה אלא לפי כאב, הארץ

נורא הוד ועצב. קשה להתקרב אל ספר השירה הזה, שממחיש את המשמעות המקורית של הביטוי העברי "נורא", זה שמעורר יראה: נשגב, מבהיל, מכמיר, מצמרר, כואב, גורם לרצות לברוח ושוב מושך אליו; מה נורא מקום השיר הזה, נורא מקור כאבו ונוראה השפה שחולל. כשהמקור הוא פצע וכשגם השפה היא פצע - אותו מקור מוכחש - שותת דרכה ואז מפציעה שירה גדולה. אם קפקא דיבר על ספר שצריך להיקרא או להיכתב כמו אסון, הספר שלפנינו נכתב ואף נקרא כך. ספר שהוא כולו שירת אשכבה למותה של האחות. אחות בכורה וכמו נפש תאומה. מורת דרך במהותה. פוקחת עיניים לילד רך ממנה. שירת אשכבה לאדם אחד. לאשה. שמעון לאחותו אביבה.

קישור למקור

פרטים אודות הספר