• חפשו אותנו גם ב:
ערים של מטה
דיגיטלי
37
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון בלבד

ערים של מטה

‬ בעת‭ ‬שהותו‭ ‬בברלין‭ ‬נתקל‭ ‬המספר‭,‬ בחור‭ ‬ישראלי, ‬בסֵמֶל‭ ‬שממלא‭ ‬אותו‭ ‬חרדה, ‬והוא‭ ‬נכפה‭ ‬לחקור‭ ‬את‭ ‬תולדותיו. ‬במקביל‭ ‬אנו‭ ‬מתוודעים‭ ‬לסיפורם‭ ‬של‭ ‬אח‭ ‬ואחות, ‬טבריה‭ ‬ועכו‭ ‬אסידו, ‬שילדותם‭ ‬והתבגרותם‭ ‬עומדות‭ ‬בצל‭ ‬משיכתו‭ ‬של‭ ‬אביהם‭ ‬לתורת‭ ‬סוד‭ ‬יהודית‭ ‬לא‭ ‬מוכרת. ‬בין‭ ‬סיפורו‭ ‬של‭ ‬המספר‭ ‬לסיפורם‭ ‬של‭ ‬האחים‭ ‬נטווים‭ ‬קשרים‭ ‬והצטלבויות, ‬העשויים‭ ‬להציע‭ ‬תשובות‭ ‬שאינן‭ ‬זמינות‭ ‬במלואן‭ ‬לאף‭ ‬אחת‭ ‬מן‭ ‬הדמויות‭.‬ ערים‭ ‬של‭ ‬מטה‭ ‬הוא‭ ‬רומן‭ ‬מהפנט‭ ‬על‭ ‬התשוקה‭ ‬להבין‭ ‬את‭ ‬העולם‭ ‬ועל‭ ‬העיוותים‭ ‬הנכרכים‭ ‬בה. ‬מסע‭ ‬בלשי‭ ‬רגשי‭ ‬ותודעתי‭ ‬מסתורי, ‬שופע‭ ‬זהרורֵי‭ ‬זיכרון‭ ‬אך‭ ‬גם‭ ‬אפל‭ ‬בדרכו‭,‬ הצומח‭, ‬כמו‭ ‬כל‭ ‬הטרגדיות‭ ‬הגדולות, ‬משאלת‭ ‬השאלות:‭ ‬האם‭ ‬נגזר‭ ‬עלינו‭ ‬לכלכל‭ ‬זהות‭ ‬שהגיעה‭ ‬אלינו‭ ‬בירושה‭ ‬משפחתית‭,‬הגם‭ ‬שברור‭ ‬לנו‭ ‬שחלקים‭ ‬רבים‭ ‬בה‭ ‬משובשים, ‬אקראיים‭ ‬וחסרי‭ ‬פשר‭ ;‬או‭ ‬שמא‭ ‬עלינו‭ ‬לנסות‭ ‬ולפתח‭ ‬זהות‭ ‬המתבססת‭ ‬על‭ ‬מערכת‭ ‬חלופית‭,‬ שמציעה‭ ‬לנו‭ ‬התרבות‭ ‬האנושית‭ ,‬ובכלל‭ ‬זה, ‬השירה. ‬ערים‭ ‬של‭ ‬מטה‭ ‬הוא‭ ‬החלק‭ ‬האחרון‭ ‬בטרילוגיית‭ ‬ורד‭ ‬יהודה‭,‬ שחלקיה‭ ‬הקודמים‭ ‬הם‭ ‬כפור‭ ‬ומוקס‭ ‬נוקס. ‬כמותם‭,‬ גם‭ ‬הוא‭ ‬יכול‭ ‬להיקרא‭ ‬כיצירה‭ ‬עצמאית. אבל ‬במסגרת‭ ‬הטרילוגיה הוא מבהיר את היחסים בין‭ ‬החלקים‭ ‬וחושף‭ ‬היבטים‭ ‬שאינם‭ ‬גלויים‭ ‬בכל‭ ‬חלק‭ ‬בפני‭ ‬עצמו‭. ‬
זהו‭ ‬הרומן‭ ‬השישי‭ ‬של‭ ‬שמעון‭ ‬אדף‭, ‬הסופר‭ ‬הישראלי‭ ‬החידתי‭ ‬והמאתגר‭ ‬ביותר‭.‬

שמעון אדף

שמעון אדף

שמעון אדף, סופר ומשורר, נולד ב-1972 להורים ילידי מרוקו וגדל בשדרות. שיריו הראשונים ראו אור ב-1991 בכתב העת "מאזניים". ב-1994 עבר לתל אביב והיה חבר בלהקת "האצולה". למד בתכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים באוניברסיטת תל אביב. שימש כעורך בהוצאת כתר. שבעה רומנים ושלושה ספרי שירה פרי עטו ראו אור. על ספר שיריו הראשון "המונולוג של איקרוס" זכה בפרס לספר ביכורים מטעם משרד התרבות. זוכה פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2007 ופרס ספיר לשנת 2013 על ספרו "מוקס נוקס".

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

סימונה באט 16-12-2012

תורת הנסתר של שמעון אדף, ynet

אדף אוהב את המילים והשפה, והוא ללא ספק מושיט לקוראיו את אהבתו. הוא מאמין לגיבורו יצחק אסידו האב, הפילוסוף הגאון, שמאבד את שפיותו בין ספריו, וטוען כי "בראשית" היתה המילה, אחר כך התודעה - ורק בסוף המציאות. "כל עצם הוא תהליך התממשות של מילה, נתוני החושים הם לא יותר מקרומים, זוהמה שצברה המילה". הניסיון ללכוד את ההוויה החייתית האינטואיטיבית בעזרת מילים, מעוררת הערכה ומכמירת לב בו זמנית. כמו ציד פרפרים הרודף אחר טרפו עם רשת פרומה, כישלונו ידוע מראש. ובכל זאת, הוא אינו מוותר ומטיח את משפטיו היפים שוב ושוב. אולי יפתחו שערי עולם אחר, אולי ישאר מהן סימן זעיר בנצח.

קישור למקור

לילך לחמן 18-01-2013

המסע של שמעון אדף אחרי השפות הנשכחות, הארץ

קשה לומר מתי חווינו פרוזה עברית כהתכה של יופי בדיבור חי; ואיזה סופר ישראלי בן זמננו עימת אותנו עם שאלות של גלות, התגלות והיסטוריה. “ערים של מטה”, החותם את הטרילוגיה של שמעון אדף, מזמין לחשוב מחדש על הזיכרון, על השפעתו הרבה ועל חשיבותו בחשיבה המאגית, לא פחות מאשר באקטואליה היהודית־ישראלית. כל זה בעיבוד רדיקלי של רומן חניכה במציאות האינטרנט.

קישור למקור

פרטים אודות הספר