• חפשו אותנו גם ב:
אנשים עלובים
דיגיטלי
36
 
הצצה בספר
הוספה למועדפים
לשמירה במועדפים יש לבצע כניסה לאתר

מתאים לקריאה ב:

אפליקציית הליקון
קורא דיגיטלי קינדל
קורא דיגיטלי קינדל

אנשים עלובים

'אנשים עלובים', הרומאן הראשון של דוסטוייבסקי (1846) – כניסתו המרהיבה של גאון פרוע אל הספרות – מתורגם כאן לראשונה מרוסית לעברית, בתרגום רענן וגמיש של רועי חן. (אין לטעות בין הרומאן הזה לבין השלישי של דוסטוייבסקי, 'חלכאים ונדכאים' משנת 1861.) 'אנשים עלובים' הוא סיפורה של אהבה חמקמקה, ספק אירוטית ספק אבהית, של "זקן" (בן פחות מ־47), מָקָאר דֶבוּשְׁקִין, לוָרֶנקה, נערה יתומה וענייה בת 17 ומשהו, קרובת־משפחה רחוקה שלו, שנמלטה בעור־שיניה מגורל של ניצול מיני. דֶבוּשְׁקִין הוא פקיד־מעתיק־מכתבים – ממש אקאקי אקאקיֶביץ' מן "האדרת" של גוגול – אך בעל נפש גדולה; וָרֶנקה גרה בבית השכן; הוא רואה את חלונה מחלון החדרון־המטבח שבו הוא מתגורר, אך רוב הזמן הוא מסתפק בשליחת מכתבים ואינו חוצה את החצר בין חדרו לחדרה.

רומאן־המכתבים של דוסטוייבסקי זכה להצלחה מיידית עצומה אצל המבקרים ובקרב קהל הקוראים. על הסופר בן ה־24 צנחה בבת־אחת תהילה פתאומית והוא הפך לידוען נערץ. המבקר רב־ההשפעה בֶּלינסקי, שמלה מפיו היה בה די כדי לחרוץ גורלו של ספר, הכריז שנולד גוגול חדש, ועוד טוב מגוגול.

דוסטוייבסקי הצעיר הוא סופר קומי לעילא; קומי, ויחד עם זאת ספרו זרוע שיאים קורעי־לב. וכבר כאן הוא מבצע את "המהפכה הקופרניקאית זוטא שלו" (כדברי בכטין) בתפיסת דמות האדם, בהפיכתה מדמות מוגמרת, שניתן לסגור עליה מבחוץ באמצעות התשובה לשאלה "מי היא?", לדמות כספיתית, פתוחה, שתודעתה־שלה מתפלמסת בלי־הרף סביב הגדרתה.
לספר מצורפת אחרית־דבר מאת מנחם פרי, ובה (בין היתר) מזמין פרי את הקוראים להשלים את החוויה בקריאת הסיפורים "האדרת" מאת גוגול ו"מנהל התחנה" מאת פושקין, המוזכרים במכתבי גיבורו של דוסטוייבסקי ומהדהדים בכתיבתו.

פיודור דוסטויבסקי

פיודור דוסטויבסקי

פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי נולד במוסקבה ב-1821. ב-1846 פירסם את ספרו הראשון, אנשים עניים, שזכה מיד עם הופעתו בהכרה רחבה. ב-1849 נאסר בעוון השתייכות לחבורה מחתרתית-מהפכנית ונידון למוות, אך ברגע האחרון ממש, כבר בעומדו מול כיתת היורים, בוטל פסק הדין והוא נשלח לעבודת-פרך בסיביר. במהלך ארבע שנות מאסרו השתנתה השקפת העולם שלו מקצה אל קצה, וממהפכן סוציאליסטי הוא הפך למונרכיסט מושבע ולפראבוסלאבי אדוק. עם שובו מסיביר נפתח השלב החשוב ביצירתו, ששיאו בספרי המופת החטא ועונשו, אידיוט, שדים, והאחים קרמאזוב. דוסטויבסקי מת בפטרבורג ב-1881.

ספרים נוספים שיכולים לעניין אותך

ביקורות

פרטים אודות הספר