• חפשו אותנו גם ב:

סופרים

א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   כ   ל   מ   נ   ס   ע   פ   צ   ק   ר   ש   ת

ז׳אן דֶה לָה וִיל דֶה מירְמוֹן

ז'אן דה לה ויל דה מירמון נולד בבורדו בשנת 1886 למשפחת אינטלקטואלים פרוטסטנטים. בגיל 22 עקר לפריז, ושם מצא את חבר ילדותו, פרנסואה מוריאק, והתחבר עם אנשי הרוח של העיר. דה מירמון עבד כפקיד בעירייה עד שבשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התגייס לצבא הצרפתי. חודשים ספורים לאחר מכן, בנובמבר 2014, נהרג בלחימה והוא בן 27 בלבד. כמה חודשים לפני המלחמה הספיק דה מירמון לפרסם את יצירת המופת שלו, "טיולי יום א' של ז'אן דזר". נוסף ליצירה זו הספיק לכתוב שלושה קובצי שירה שפורסמו לאחר מותו. בולט במיוחד הקובץ L'Horizon chimérique שלכבודו הלחין גבריאל פורה יצירה מוזיקלית. דמויות רבות בספרות, בסרטים ובמחזות הצרפתיים המודרניים התבססו על אישיותו הייחודית של דה מירמון, ובשנים האחרונות עלה מעמדו לדרגת אחד הכותבים הצרפתים המקוריים והייחודיים של תחילת המאה העשרים.
קרא עוד >

ז׳אן־פיליפ טוסן

ז׳אן־פיליפ טוסן, קולנוען, צלם ואחד הסופרים החשובים ביותר בשפה הצרפתית, נולד בבריסל בשנת 1957, גדל בפריז ומתגורר כיום בבריסל ובקורסיקה. הרומן הראשון של טוסן, חדר האמבטיה (1985), שיצא בהוצאת Minuit , ביסס את שמו כסופר מוערך וזיכה אותו בפרס Prix litteraire de la vocation. מאז פרסם טוסן חמישה־עשר ספרים וזכה בשלל פרסים, בהם פרס Medicis על ספרו לברוח (2005), ופרס Decembre (2009) על הספר האמת על מארי. ספריו של טוסן תורגמו ליותר מעשרים שפות. טלוויזיה הוא הרומן החמישי שלו.
קרא עוד >

ז'אן אשנוז

ז׳אן אשנוז' מבכירי הסופרים הצרפתים של ימינו, נולד בשנת 1947 באורנז׳ שבצרפת. את ספרו הראשון פרסם אשנוז בשנת 1979 וזכה להצלחה גדולה, ומאז פרסם שבעה-עשר ספרים נוספים בהוצאת Minuit שעיטרו אותו בשלל פרסים, בהם פרס הגונקור היוקרתי (אני הולך מפה, 1999) ופרס מדיצ׳י (צ׳רוקי, 1983). אשנוז רוקם בכתיבתו מערכות יחסים מתעתעות עם קוראיו, ובמשחקי לשון, ציטוטים ספרותיים ועירוב סגנונות כתיבה הוא חוקר מוסכמות של בניית עלילה, עיצוב דמויות ושימוש בשפה.
קרא עוד >

ז'אן-ז'אק רוסו

ז'אן-ז'אק רוסו (1712 – 1778) היה פילוסוף, סופר, תאורטיקן פוליטי, מלחין ותאורטיקן של החינוך, יליד שווייץ. רוסו נחשב לפילוסוף החשוב של עידן הנאורות, ורעיונותיו השפיעו על המהפכה הצרפתית, על התפתחות התאוריה הסוציאליסטית ועל תנועת הלאומיות. יצירתו החשובה, "האמנה החברתית", שראתה אור ב-1762, הפכה לאחד הספרים המשפיעים בפילוסופיה הפוליטית של תרבות המערב. רוסו עסק בפילוסופיה של החינוך ונחשב להוגה הדעות הראשון שהציג מתווה לחינוך של ילדים בגישה טבעית. הוא תרם לתחום המוזיקה, הן כתאורטיקן והן כמלחין. ספרו "הווידויים", שיצא לאור לאחר מותו, היה לאביה של האוטוביוגרפיה המודרנית, בשל הדגש ששם על ראייה סובייקטיבית מכוונת, וללא ניסיון לחתור אל אמת כזו או אחרת. ספרו "ז'ולי, או אלואיז החדשה" היה לרב מכר בתקופתו, והיה בעל תפקיד חשוב בהתפתחות התנועה הרומנטית. מקור "ויקיפדיה"
קרא עוד >

ז'אן-פול סארטר

ז'אן-פול סארְטְר (1905-1980) היה פילוסוף, סופר, מחזאי, מבקר ומשורר צרפתי. נחשב לדמות מפתח בפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית.
קרא עוד >

ז'אק קזוט

ז'אק קַזוֹט נולד בדיז'ון ב-1720 ראשו נערף בגליוטינה בפריז ב-1792. נחשב לאחד ממבשרי הסיפורת הפנטסטית הצרפתית והאירופית.
קרא עוד >

ז'אק שובירה

ז'אק שובירה נולד ליד ליון ב-1915. באותה שנה מת אביו בחזית מלחמת העולם הראשונה, ולז'ק לא הכיר אותו. הוא למד רפואה בליון ופתח מרפאה בנוויל-סור-סאון ששם עבד והתגורר כל חייו. ב-1958 לאחר התכתבות קצרה בין השניים, פרסם אלבר קאמי בהוצאה היוקרתית "גלימאר" את הרומן הראשון של שובירה. אך חלק גדול מיצירתו התגלתה מחדש כמעט חמישה עשורים אחר כך, לאחר הפרסום של "אליזה" ב-2003, שהיה לאירוע מו"לי גדול בצרפת, וראה אור שנתיים לפני מות "מוות לא רצוי אך לא טראומטית" –כפי שהוא עצמו הצהיר בראיון כשכבר היה זקן – הצהרה של הומניסט פשוט וחכם, שלא נמנע מלהתייחס ל"קטעים האפלים של החיים".
קרא עוד >

ז'אק שלנגר

ז'אק שלנגר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים.ספריו בעברית: הפילוספיה של שלמה אבן גבירול (מאגנס תש"ם 1979); דרכי פילוסופים (מאגנס תשנ"ז 1997); על החיים הטובים (כרמל תשס"ב 2002); מורה דרך לאוהב החוכמה (מאגנס תשס"ה 2005); בשבחי נפשי הגשמית ובשבחי מותי (כרמל תשס"ה 2005); על החוכמה הבלתי אפשרית (כרמל תשס"ח 2008).
קרא עוד >

ז'ואאו ז'ילברטו נול

ז'ואאו ז'ילברטו נול מוכר כאחד הסופרים הברזילאים החשובים בימינו. הוא נולד ב-1946, רביעי מבין שישה אחים, בפורטו אלגרה שבדרום ברזיל. אל האמנות הוא הגיע דרך המוזיקה: במשך שנים הוא התמחה בשירה לירית ועד היום עומדים ערכי המוזיקה במוקד כתיבתו. לאחר לימודיו הגבוהים במדעי הרוח עבר נול לריו דה ז'נרו, שם עבד כעיתונאי ב"Última Hora", והמשיך לכתוב על ספרות, תיאטרון ומוזיקה בעיתון הסוציאליסטי "Folha da Manha". בשנת 1980 הוציא נול את ספרו הראשון "העיוור והרקדנית" (O cego e a dançarin ) ובעקבותו זכה בשלושה פרסים, ביניהם פרס ז'אבוטי החשוב - הראשון שלו מבין חמישה עד היום. בין ספריו החשובים בולטים "Bandoleiros", "Lorde", "O Céu Aberto" ו-"Harmada". ב-1984 נעשה הסרט הראשון על פי סיפור של נול "מעולם לא היינו מאושרים יותר" (Nunca fomos tão felizes), ועד כה נעשו חמש אדפטציות קולנועיות לספריו, ביניהם Hotel Atlântico, ו-Harmada, נוסף לשתי אדפטציות לתיאטרון. נול כתב קרוב לעשרים רומנים ועוד עשרות סיפורים שהתפרסמו באנתולוגיות ובעיתונות בטור קבוע. רבים מזהים בנול עקבות של בקט, גודאר, סארטר, קאמי, תומס ברנהרד ופליני. עם זאת, כתיבתו של נול מושרשת עמוק בספרות ובמוזיקליות הספרותית הברזילאית, כגון זו של גימָרָאֶס רוסַה, רוֹבֶּם פוֹנֶסְקָה, קלָריס ליספקטור ודרוּמוֹנד דה אַנְדְרָדֶה.
קרא עוד >

ז'וזה סאראמאגו

ז'וּזֶה סאראמאגוּ (1922 - 2010) סופר, מחזאי ופובליציסט, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1998. בשנת 1947 התפרסם הרומן הראשון שלו, "אדמת החטא". בשנת 1949 פוטר מעבודתו, ומורו למכונאות לשעבר קיבלו לעבודה במפעל מתכת אותו ניהל. בשלהי שנת 1950 התקבל לעבודה בהוצאת הספרים Estudos Cor כמנהל הייצור. עבודה זו אפשרה לו היכרות עם חשובי הסופרים בפורטוגל ועם הדמויות החשובות בעולם הספרות, ודרכו כסופר נסללה לפניו. סאראמאגו שימש גם כמבקר ספרותי במקביל לעבודה זו, עד שנת 1971, אז התמנה לעורך המוסף הספרותי ולאחר מכן לעורך ראשי של העיתון Diário de Lisboa. מאז הייתה הכתיבה עיסוקו העיקרי. ב-1982 כתב את דברי ימי מנזר, בשנת 1984 פרסם את שנת מותו של ריקרדו ריש, ב-1986 את רפסודת האבן, ב-1987 את המחזה חייו השניים של פרנציסקוס מאסיזי, ב-1989 את המצור על ליסבון ושנתיים לאחר מכן את יצירתו השנויה במחלוקת הבשורה על פי ישו. ב-1995 התפרסם "על העיוורון", המצליח בספריו. זכה בפרס נובל לספרות לשנת 1998. מאז התפרסם שמו ברחבי אירופה והוא זוכה להצלחה רבה ברחבי העולם.
קרא עוד >

ז'וזה פאולו קוולקנטי

המחבר ז’וזה פאולו קוולקנטי יליד רסיפה, ברזיל, 1948 הוא משפטן שכיהן כשר משפטים שלברזיל ומילא בה שורה ארוכה של תפקידים. קוולקנטי חבר בוועדה הלאומית לאמת שלברזיל, האמונה על חקר האמת על אודות תקופת המשטר הצבאי בברזיל והפרות זכויותהאדם שאירעו בה.
קרא עוד >

ז'ול ואלס

ז'ול ואלס נולד ב-1832 בדרום-מזרח צרפת למורה מחנך ולבת איכרים. ילדותו בצלו של אביו הקשוח הייתה אומללה, כפי שמעידות יצירותיו הספרותיות המתבססות רבות על הביוגרפיה שלו. מגיל צעיר מאוד היה ואלס מודע לפערים החברתיים שנבעו לדבריו מהיות האנשים "עבדים של הרעב" ונדכאים של המעמד הנמוך, ובהיותו סטודנט למשפטים ובתחילת הקריירה שלו כעיתונאי, הוא לא איחר להצטרף לשורות של קבוצות מהפכניות שונות. בעקבות זאת הקים בעצמו, בין היתר, את העיתון הביקורתי הידוע "Le Cri du Peuple" (צעקת העם"). אף על פי שנאסר וישב בכלא לא פעם עקב פרסומיו, בסוף מלחמת צרפת-פרוסיה, ועם נפילתה של פריז ב-1871, היה ואלס אחד ממנהיגי ומקימי הקומונה הפריזאית, ונאבק בין היתר למען חופש העיתונות. עם דיכוי המרד הוא נידון לעונש מוות וגלה ללונדון, משם המשיך לפרסם נגד הדיקטטורה בשם בדוי (Jean de la Rue). כעבור חמש שנים קיבל חנינה וחזר, אך בתום שנים ספורות הוא מוכרע בידי מחלת הסכרת ובשנת 1885 הוא מת בגיל חמישים ושלוש. נוסף לטרילוגיה החשובה שלו "הילד", "הרווק" וה"המורד", כתב ואלס נובלות רבות ומאמרים, וכיום שמו שגור בפי הצרפתים כסמל והוגה הדגל האדום של תנועת המאבק העממית.
קרא עוד >

ז'ול ורן

ז'ול ורן נולד בעיר נאנט שבצרפת בשנת 1828. הוא החל ללמוד משפטים, אך עד מהרה עבר לכתוב לפרנסתו. ספרו הראשון, 'חמישה שבועות בכדור פורח', הפך אותו לסופר מפורסם, ובו כבר הופיעו על המוטיבים של כתיבתו. מאז ועד מותו בשנת 1905 פרסם עשרות ספרים, שרבים מהם הפכו לרבי מכר אהובים.
קרא עוד >

ז'ול לרמינה

ז'ול לרמינה, 1839, היה סופר ועיתונאי צרפתי, החל דרכו דווקא כפקיד בתחנת המשטרה, אולם כשראה שאין זה לרוחו פנה לבנק. גם שם לא מצא את ייעודו והיגר לאנגליה, שם ניסה לפנות לעסקים, אך חזר לצרפת. לאחר ניסיון כושל בחברת הביטוח המשפחתית פנה לעיתונאות, שם החל לבטא את דעותיו הסוציאליסטיות. משם, דרכו מיהרה לראייה מהפכנית הנוגדת את המשטר. מתוך אחרית הדבר מאת ראובן בירן
קרא עוד >

ז'ורזו סימנון

ז'ורז' סימנון נולד בשנת 1903 בעיר ליז' שבבלגיה. בן 16 כבר היה כתב של עיתון מקומי, וכעבור שש שנים עקר לפריס ופתח בה קריירה ספרותית מדהימה. ב-1931 מתפרסם ספרו הראשון בסדרה של עלילות מגרה ונוחל הצלחה גדולה. הבלש המשטרתי של סימנון נעשה דמות פופולרית, כמעט לאומית, בצרפת. סימנון כתב שבעים ושניים ספרים בסדרה זו, רבים מהם עובדו לקולנוע ולטלוויזיה. בתחילת שנות השלושים מתחיל סימנון בכתיבת הספרים שהוא מכנה "רומנים-רומנים" או "רומנים קשים", המעוררים התפעלות בקרב גדולי הספרות הצרפתית באותם ימים. עד שנת 1972, שבה חדל מכתיבה ספרותית, התפרסמו יותר ממאה ועשרה רומנים כאלה, בהם יצירות מופת לא מעטות. מכאן ואילך ייחד סימנון את זמנו להקלטת זכרונותיו ולא נרתע מלהיחשף בעניינים אינטימיים וסנסנציונים. סימנון מת בלוזאן שבשוויץ בשנת 1989.
קרא עוד >

ז'רום פרארי

יליד 1968, פריז, מתגורר כעת באבו דאבי ומלמד פילוסופיה.
קרא עוד >