• חפשו אותנו גם ב:

סופרים

א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   כ   ל   מ   נ   ס   ע   פ   צ   ק   ר   ש   ת

וויליאם אלאודין מאתיו

ויליאם אלאודין מאתיו הוא פסנתרן, מלחין, סופר ושיח' סופי, תלמידם של המורה האמריקאי הסופי סמואל ל. לואיס ושל הזמר ההודי פנדיט פר נאת, למד מוסיקה אפריקאית אצל המורה הנובי חמזה אלדין, ג'אז אצל ויליאם רוסו ומוסיקה קלאסית-אירופית אצל איזלי בלקווד.
קרא עוד >

וולט ויטמן

ולט ויטמן (באנגלית: Walt Whitman;‏ 31 במאי 1819 - 26 במרץ 1892) היה משורר, עיתונאי, מחבר והומניסט אמריקני. ארבע שנים לאחר מותו הוכרז על ידי לא-אמריקאים כ"משורר האמריקאי הגדול ביותר". הוא גם נחשב ל"משורר האורבני" הראשון. עבודותיו תורגמו ליותר מ-25 שפות. ויטמן הוא בין המשוררים המשפיעים והשנויים ביותר במחלוקת בקאנון האמריקאי. שירתו של ויטמן מתאפיינת באופטימיות שלה, אך אולי יותר מכך בגאוניות חודרת המנסה לתת תרגום מילולי לחוויה האנושית והקוסמית. עיקר שירתו של ויטמן דנה בנושאים מורכבים ביותר, פילוסופיים, ולרוב אינה מתייחסת בטריוויאליות לשום נושא. עובדה זו הבדילה אותו מרוב משוררי תקופתו, שכתבו שירים תחת ההנחה שמידת העומק של השיר היא רק משנית לצלצול החרוז. אפשר למצוא בפואמה "את הגוף החשמלי אשירה" חקירה מעניינת ומעמיקה של גוף האדם, כאשר המשורר הוגה ביופי שבגוף הגבר ובגוף האישה, ומסיים בהגיגים על גופו שלו. נראה כי הדבר שוויטמן התפלא עליו יותר מכל הוא היחסים שבין העולם הפיזיקלי (הגוף, הטבע) לבין הגורם שמאפשר חיים בתוך עולם זה, הלוא הוא הנשמה. כמובן, ויטמן היה רחוק מאוד מהגדרות חותכות על מהות הנשמה, אך בשונה ממשוררים אחרים הוא ניסה לחקור את תפקידה ואת ממשיותה. בעוד שמשוררים סימבוליסטיים משתמשים ב"נשמה" אין ספור פעמים בשיריהם, ומשאירים את המושג בלתי מנומק, כאילו שתפקידה וממשיותה מובנים מאליהם, ויטמן נוהג אחרת: שיריו אינם מבטאים אף מילה כמובנת מאליה, דבר אשר מקנה לשיריו עוצמה מטאפיזית. באשר לדעותיו הפוליטיות אלו מבטאות בדרך-כלל את הליברליזם של המאה ה-19.
קרא עוד >

וולטר

(1694- 1778) שם העט של פרנסואה-מארי ארואה, פילוסוף וסופר צרפתי. היה מאנשי הרוח הבולטים של עידן הנאורות והאמין שהספרות היא כלי לשינוי החברתי. כתביו הציניים, הסאטיריים והפילוסופים הציגו את סלידתו מהנצרות, מחוסר הסובלנות ומהרודנות. כתב שירים, מחזות, מאמרים בנושא היסטוריה, ספרים, סיפורים קצרים ועוד. כיום אנו קוראים בעיקר את הפרוזה הפילוסופית שלו.
קרא עוד >

וולטר אייזקסון

וולטר אייזקסון, מנכ"ל מכון אספּן, כיהן כיושב ראש CNN וכעורך כתב העת "טיים". חיבר, בין היתר, ביוגרפיות של סטיב ג'ובס, של אלברט איינשטיין, של בנג'מין פרנקלין ושל הנרי קיסינג'ר. הוא ורעייתו מתגוררים בוושינגטון הבירה.
קרא עוד >

וולטר מישל

פרופ' וולטר מישל, הנחשב לאחר הפסיכולוגים המשפיעים ביותר במאה העשרים, מכהן כנשיא הכבוד של המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה מ-1994 ועד היום. הוא כתב יותר ממאתיים מאמרים מדעיים, חיבר את הספר פורץ הדרך בתחום חקר האישיות Personality and Assessment (אישיות והערכה") והיה אחד ממחברי הספר Introduction to Personality ("מבוא לאישיות"), שיצא לאחרונה במהדורה שמינית. פרופ' מישל זכה בתואר דוקטור של כבוד מטעם האוניברסיטה העברית ב-2010; נבחר לחבר באקדמיה הלאומית למדעים ובאקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים, וזכה בפרסים רבים על תרומתו המדעית יוצאת הדופן, ביניהם: פרס המדען המצטיין מטעם האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, המחלקה לפסיכולוגיה קלינית, לשנת 1978; פרס על תרומה מדעית מצטיינת מטעם האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה לשנת 1982; פרס המדען המצטיין מטעם האגודה לפסיכולוגיה חברתית ניסויית לשנת 2000; בפרס גרומאייר לפסיכולוגיה ב-2011 וכן בפרס לודוויג ויטגנשטיין ב-2012. הוא מתגורר בניו יורק.


קרא עוד >

וולפגנג קפן

וולפגנג קפן (1906-1996) מבוגר מדור הסופרים שהחל את דרכו אחרי המלחמה. בניגוד להיינריך בל, זיגפריד לנץ או גינתר גראס, שפרסמו את ספריהם הראשונים בשנות החמישים, כתב קפן את יצירות הביכורים שלו כבר בשנות השלושים. הרומנים אהבה אומללה Eine ungluckliche Liebe, 1934 ו-החומה רועדת Die Mauer schwankt, 1935 מופיעים סמוך לעליית הנאצים, ועולמם הקודר לא משקף את זוועת השלטון החדש, כי אם את ניסיון החיים המר שחווה בתור ילד בפרוסיה שלפני מלחמת העולם הראשונה, ובתור מתבגר ברפובליקת ויימאר. הראשון מספר על הניכור בין שני אוהבים, והשני מתאר את אי-יכולתו של מהנדס לשקם את עירו שנהרסה במלחמה, את הקשיים והאדישות שבהם נתקל. קפן מתאר את האדם במצבו העגום, במישור הפרטי והציבורי כאחד. העוגמה מוצאת את ביטוייה בכתביו וגם בביוגרפיה האישית שלו. קפן נולד מחוץ לנישואין וגדל ללא אב, חי תמיד בשולי החברה, התבונן בה מן הצד ותמך בחלשים ובמנודים. את צעדיו הראשונים כסופר עשה בברלין, וקיים קשרים הדוקים עם יהודים רבים שקנו לעצמם מעמד בולט בתרבות הגרמנית לפני עלייתו של היטלר לשלטון. מי שבבוא היום יזמין את הרומנים הראשונים שלו ויוציא אותם לאור אצל המו"ל היהודי ברונו קסירר, הוא הלקטור הנודע מקס טאו, אף הוא יהודי. אין זה מפתיע אפוא שכבר ב-1934 עוזב קפן את גרמניה בחברת כמה מידידיו היהודים. הרומן השני שלו נכתב בהולנד, שבה חי שנים אחדות, אך כיוצר הוא תלוי בשפה הגרמנית, וב-1938 שב לברלין. בשנות המלחמה הוא שורד בתור כותב תסריטים לתעשיית הקולנוע, אך אין הוא מסוגל לשרת את התעמולה הנאצית, ולבסוף נאלץ לרדת למחתרת. קפן אינו איש פוליטי, ועולמו האמיתי הוא עולם הספרות. גם בזה הוא שונה מסופרי הדור המתחילים לכתוב אחרי המלחמה: שלטונו של היטלר לא ניתק אותו מן הזרמים התרבותיים שנעלמו בגיהינום הנציונל- סוציאליסטי. כבר בשנת 1933 היו הטקסטים של פרנץ קפקא והאקספרסיוניסטים, של מרסל פרוסט ושל גרטרוד סטיין חלק בלתי נפרד מאופק היצירה שלו. כאשר הוא חוזר לכתוב אחרי המלחמה, הפרוזה שלו ניזונה לא רק מן ההלם של הרייך השלישי, אלא גם מתפיסתו האסתטית, ששורשיה נטועים עמוק בשנות העשרים. ב-1927 ראה אור התרגום לגרמנית לספרו של ג'יימס ג'ויס יוליסס. קפן ממהר לקרוא את הספר ורישומו ניכר שנים רבות אחר כך, בשלושת הרומנים שכתב בעקבות המלחמה. יונים בדשא מציג לפנינו מספר רב של דמויות, והקורא מתוודע אליהן באמצעות זרמי התודעה שלהן המשקפים את העלילות השונות. מתוך אחרית הדבר לספר
קרא עוד >

ויואן דנון

דומיניק-ויוואן דֶנוֹן (1825-1747) הוא דיפלומט, צייר, היסטוריון של האמנות. הוא נלווה לנפוליאון במסעות הכיבוש שלו במזרח התיכון ובאירופה, היה אחראי על העברתם לצרפת של אוצרות תרבות אדירים ויסד את מוזיאון הלובְר. דמותו הכריזמטית שימשה מקור השראה לסופרים כסטַנדאל ושַטוֹבריאן, האחים גוֹנקוּר, אנטול פראנס ואחרים.
קרא עוד >

ויוה ליברטי

כבר בילדותי, הייתי יושבת שעות בחוף הים של תל- אביב, ומדמיינת את עצמי חוצה את קו האופק, במסעות ארוכים אל ארצות רחוקות וקסומות. לימים, כשבגרתי, חציתי אוקיינוסים ועשיתי מסעות רבים והפכתי להיות מעין "ציידת" של סיפורים נפלאים. כתבתי הרבה, בעיקר על אנשים מעניינים ומרתקים. שני ספרים כבר כאן והיד עוד כותבת ויש עוד למה לצפות...
קרא עוד >

ויטלי אוסטפץ

ויטלי אוסטפץ הוא מרצה ומומחה להעצמה ולהתפתחות אישית בתחום המוטיבציה והחינוך, מנחה סדנאות בכל רחבי הארץ ומסייע לבני נוער ולבוגרים לשנות את חייהם. ויטלי השתתף בסדנאות בין לאומיות להתפתחות אישית, לצד סדנאות של מיטב המרצים המובילים בארץ. הוא למד מפיהם ופיתח שיטות עבודה ייחודיות משלו. שיטות אלה יעילות ביותר ועוזרות לרבים מלקוחותיו להתפתח ולהתקדם מאוד בחיים האישיים והעסקיים. הוא עוזר ללקוחותיו הסובלים מערך עצמי נמוך, להתפתח ולהתקדם, וזאת, על ידי יישום השיטות בצורה מדויקת, בהתמדה, עם רצון להצליח ובליווי אישי, וכן עם גמישות והתאמה לכל אחד ואחת מהם. אהבתו של ויטלי לנושא ההתפתחות האישית הניעה אותו ליצור כלים שכל אדם יכול לפעול על פיהם כדי ליצור חיים משמעותיים ולהשתפר באופן יום-יומי. אפשר לפנות לויטלי לייעוץ ולאימון אישי, לקורסים, לסדנאות ולהרצאות במגוון נושאים הייחודיים לו.
קרא עוד >

ויליאם הייזליט

ויליאם הייזליט נולד בקנט באנגליה ב-1778, אך נדד רוב ימי ילדותו לאירלנד ולצפון אמריקה בעקבות אביו, ששימש כומר. בצעירותו נסע לפריז במטרה להיות צייר, אך במהרה הבין שלא יוכל להצטיין באמנות הזו, ופנה לעיתונות ולספרות. באותה תקופה פגש את וורדסוורת', קולרידג' ואינטלקטואלים אחרים בני התקופה ויצר קשרים הדוקים עמם. עם זאת היה הייזליט בעל מזג קשה, והסתכסך עם רוב חבריו. ב-1805 החל להתעניין במטאפיזיקה, המשיך בלימודי פילוסופיה והוציא לאור את ספרו הראשון "On the principles of human". למרות הצלחתן של כמה יצירות ספרותיות פרי עטו, נודע הייזליט כמבקר ספרות, עיתונאי ומסאי. הוא מת ב-1830 ונקבר בחצר כנסיית סנט אן שבלונדון, לצד בנו ואולי כמה מהחברים שנותרו לו.
קרא עוד >

ויליאם מוריס

ויליאם מוריס (1896-1834), אישיות מורכבת, רבגונית ורבת פנים; אדם משכיל, סופר פנטסטי שהשפיע רבות על יצירותיו של ג'ון ר' ר' טולקין מחבר "ההוביט" ו"שר הטבעות"; משורר, מתרגם מיוונית עתיקה ומאיסלנדית, אמן אסתטיקן ומעצב טקסטיל רב השפעה באנגליה של המאה ה-19; בן למשפחה קפיטליסטית אמידה ובעלים-שותף של חברה מסחרית מצליחה לעיצוב וייצור מוצרי אוּמנות אמנותיים. החל מראשית שנות הארבעים לחייו היה מוריס להוגה דעות סוציאליסטי מהפכני רדיקלי, אחד הפעילים החברתיים הראשונים והמובילים באנגליה של תקופתו. ב-1883 הצטרף מוריס ל"פדרציה הסוציאליסטית הדמוקרטית" וסייע למימון פעילותה, בין השאר באמצעות מכירת הספרייה הגדולה והמגוונת שלו. ב-1884 נמנה עם מקימי "הליגה הסוציאליסטית", אִמה הורתה של מפלגת העבודה הבריטית. שש שנים לאחר מכן הקים מוריס בית דפוס אמנותי שבו הודפסו עשרות ספרי אמנות. אישיותו המורכבת של מוריס באה לידי ביטוי בהגותו החברתית- אוטופיסטית, ויש האומרים אף רומנטית. הוא לא בחל בממד האסתטי של החיים שבו עשה חיל הן כמעצב אמנותי והן כתעשיין, אבל סבר שהדבר החשוב והמשמעותי ביותר הוא העתיד הסוציאליסטי של החברה. הוא תיעב את הציוויליזציה המתועשת שצמחה בתקופתו ובמקום להיטיב עם העובדים רק גרמה להמשך ולהעצמת שעבודם לבעלי ההון גורפי הרווחים. במאבקו האידיאולוגי נגד גורמי השעבוד האלה העלה מוריס על נס את עבודת הכפיים האוּמנותית ואת החיים בטבע כתשובות הכרחיות להגשמת מטרתה של כל חברה באשר היא: לאפשר חיים מאושרים לכל אחד מבני האדם המשתייכים אליה.
קרא עוד >

ויליאם פוקנר

ויליאם פוקנר נולד ב-1897 ונפטר ב-1962. היה סופר ומשורר אמריקני וזכה בפרס נובל לספרות בשנת 1949. ביצירתו תיאר את ניוונה של החברה הדרומית בארצו, ואת ההתנגשות המתמדת בין לבנים ושחורים. כתיבתו היא בתחום הסיפור הפסיכולוגי והוא השתמש בטכניקת זרם התודעה. כיום נחשב פוקנר לאחד הסופרים האמריקנים הגדולים של המאה העשרים.
קרא עוד >

ויליאם שייקספיר

ויליאם שייקספיר נולד ב-1564 בסטרטפורד-און- אבון שבאנגליה למשפחה אמידה. בגיל 18 נשא לאישה את אן האת'ווי בת ה-26 ונולדו להם שלושה ילדים שעמם הסתיימה השושלת. לא הרבה ידוע על חייו הפרטיים, כפי שלא ידוע מתי החל לכתוב, אך ישנה הסכמה על כך שבשנת 1592 היו מחזותיו כבר על במות לונדון. שייקספיר היה גם שחקן ובעל מניות בלהקתו, ועוד בחייו קיבל הכרה כמחזאי חשוב וכאושיית תרבות. אף על פי ששום כתב יד שלו לא שרד, ישנה הסכמה כי הוא שכתב את ״חלום ליל קיץ״, ״אילוף הסוררת״, ״המלט״, ״המלך ליר״, ״מקבת״ ועוד רבים ידועים. שייקספיר נחשב לגדול הכותבים בשפה האנגלית ולאחד המחזאים הבולטים שפעלו אי פעם. סיבת מותו ב-23 באפריל 1616 אינה ידועה.
קרא עוד >

ויסלבה שימבורסקה

ויסלבה שימבורסקה (2012-1923). משוררת פולנייה, מסאית ומתרגמת ספרות צרפתית. כלת פרס נובל לספרות לשנת 1996.
קרא עוד >