• חפשו אותנו גם ב:

סופרים

א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   כ   ל   מ   נ   ס   ע   פ   צ   ק   ר   ש   ת

פ. ג'. ווּדהאוּס


סר פלאהם גרנוויל וודהאוס (1881-1975), מגדולי ההומוריסטים האנגלים, סופר, מחזאי, תסריטאי ותמלילן מחונן שנודע כאחד היוצרים הפוריים והפופולריים ביותר בעולם דובר האנגלית נולד סמוך ללונדון, שלישי מתוך ארבעה בנים של שופט אנגלי שייעד את בנו לקריירה של בנקאי. חינוכו המוקדם של וודהאוס, שעשה את שנות חייו הראשונות עם עם הוריו בהונג-קונג, הופקד בעיקר בידי דודות וקרובי משפחה אחרים. אחר-כך למד בקולג' דרוויץ' היוקרתי, בית היוצר לסופרים גדולים כמו ג'ונתן סוויפט, ריימונד צ'נדלר וגרהם גרין. בסיפוריו המוקדמים של וודהאוס הנער, שפורסמו בעיתון הקולג' נבטו רבות מן הדמויות שעתידות לאכלס את כתיבתו במהלך השנים: אריסטוקרטים נבובים, חברי מועדון הרווקים, נערות חסודות, דודות טרחניות ומטילות אימה, וכיו"ב. לעיקר פרסומו המוקדם זכה הודות לדמויותיהם של האריסטוקרט הצעיר והמטומטם ברטי ווסטר, ושל משרתו האישי חריף השכל, ג'יבס. כשרונו הוירטואוזי של וודהאוס ללהטט עם השפה, סגנונו האוורירי, נטול המאמץ לכאורה, ויכולתו לשעשע את קוראיו, שימשו ומשמשים עד היום מקור חיקוי ליוצרים רבים החל מאוולין ווֹ, המונטי פייטונים ודגלאס אדמס. למרות כתיבתו ה"בריטית", וודהאוס חי וכתב בעיקר בארצות-הברית, והחל משנות העשרים המוקדמות של המאה העשרים התחיל לפרסם גם מחזות, תסריטים ותמלילים. בגיל 32, לאחר רומן בזק בן ארבעה שבועות, נישא הרווק הביישן ודל היצרים לאלמנה סוערת וחושנית. זמן קצר לאחר נישואיהם עברו בני הזוג להתגורר בחדרים נפרדים, ואף כי וודהאוס ידע כי לעולם לא יוכל להשביע את תשוקותיה של רעייתו הוא היה בעל מסור להפליא. הד לחיי הנישואים של השניים ניתן למצוא ברבים מסיפורי ברטי וג'יבס. אדישותו של וודהאוס לסוגיות פוליטיות והעדר הבנה של המפה הפוליטית באירופה בין שתי מלחמות עולם הביאו לתפיסתו בידי הנאצים בשנת 1940 בביתו שבצרפת. שיקול דעת מוטעה הביא אותו לדווח על חוויותיו המשועשעות מימי מאסרו בכלא הגרמני במסגרת סידרה של שידורי רדיו ברלין לקהל באמריקה. מן השערורייה שפרצה באנגליה הבלתי משועשעת בעליל טוהר וודהאוס רק לאחר שנים. ליוצר המופנם, שעליו נאמר שידע לייצר שלוש גירסאות מבריקות, שנונות ומקוריות לכל דימוי, היתה בעיקר שאיפה אחת, לשעשע את הקוראים.
קרא עוד >

פ"ס דאפי

פ"ס דאפי גדלה בניו אינגלנד ובבולטימור ובילתה את חודשי הקיץ בנובה סקוטיה, שם חיה משפחתה מאז 1754. ברומן הביכורים שלה, הקרטוגרף בשטח ההפקר, היא מתווה דיוקן מרתק של נאמנות, אומץ ואהבה למשפחה, ומובילה את גיבוריה בשתי הזירות אל מסלול התנגשות שישנה אותם לבלי היכר, וילמד אותם כי החיים לא שווים אם לא מוכנים להסתכן.
קרא עוד >

פאביו גדה

פאבְּיו גֵ´דה נולד בטורינו ב־1972 ומתגורר בה. הוא כותב בכמה עיתונים איטלקיים, בעיקר בענייני חינוך, מלמד כתיבה יוצרת ועובד עם נוער במצוקה. יש תנינים בים הוא ספרו הראשון הרואה אור בעברית.
קרא עוד >

פאביו וולו

פאביו וולו הוא פסבדונים של פאביו בונטי, יליד איטליה 1972, שחקן, סופר, שדרן, מגיש טלוויזיה, ותסריטאי. פרסם עד כה שבעה ספרים. הזמן שאבד לי הוא ספרו הראשון שרואה אור בעברית.
קרא עוד >

פאול מארק אורינטניוס

פאול מארק אורינטניוס, בעל תואר ראשון בהיסטוריה ומצטיין דיקן. סופר, משורר ומחזאי. שירת אנטנטו הוא ספרו השני, אחרי ספרו הראשון "הסקאטה", שמרחיבה את הדעת על המתרחש ביבשת אנטנטו.
קרא עוד >

פאול צלאן

פאול צֵלָאן (1970-1920) הוא שם העט של פאול פסח אַנצֶ'ל, משורר ומתרגם יהודי יליד צ'רנוביץ שכתב בגרמנית. צלאן שרד את השואה, היגר ב-1948 לפריז וחי שם עד להתאבדותו ב-1970. צלאן נחשב לאחד מגדולי המשוררים היהודים במאה ה-20. זהותו כיהודי ניצול שואה הכותב בגרמנית היא מאפיין מרכזי של שירתו ומגולמת באופן המובהק ביותר בשירו הידוע "פוגת מוות".
קרא עוד >

פאולה ארונוביץ

נולדתי במולדובה ועליתי לארץ בגיל 3. מגיל 5 ועד היום מתגוררת באשדוד. בוגרת אוניברסיטת תל אביב במגמת ספרות. כותבת למגירה מגיל 12, ואת הספר הנ"ל כתבתי בגיל 16.
קרא עוד >

פאולו סורנטינו

במאי סרטים איטלקי, יליד 1970, זוכה פרס גלובוס הזהב לסרט הזר על סרטו "יפה לנצח".
קרא עוד >

פאולינה סיימונס

נולדה ב-1963 ברוסיה וכשהייתה בת עשר היגרה משפחתה לארצות הברית. כתבה ספרים רומנטיים רבים שהיו לרבי מכר, מהם ראו אור בעברית "פרש הברונזה", "טטיאנה ואלכסנדר", "גן הקיץ" ו"ילדי החירות".
קרא עוד >

פאלומה פרס ססטרה

פאלומה פרס ססטרה (1956) נולדה בעיר מדג'ין שבקולומביה. היא למדה פסיכולוגיה אך התמחתה בספרות קולומביאנית ולטינו-אמריקאית באוניברסיטת אנטיוקיה. ססטרה כותבת בעיקר סיפורים קצרים ורשימות, שראו אור בשני ספרים. היא מלמדת כתיבה יוצרת ועובדת כעורכת. בין היוזמות שלה בולטת ה"אנתולוגיה של נשים סופרות מאנטיוקיה", קובץ של סיפורים, רשימות, אגדות וזיכרונות החוגגים את העשייה הנשית בעשורים הראשונים של המאה העשרים, ומציגים דמויות נשיות שבלטו בתחומי הספרות והחברה.
קרא עוד >

פביאן ברויטמן

פביאן ברויטמן הוא פסיכולוג שיקומי ורפואי. מתגורר בכפר סבא ואב לארבעה. "עת אהבה נפשי" הוא ספרו השני. ספרו הראשון "והבית ימלא עשן" יצא לאור בשנת 2014.
קרא עוד >

פבלו דה סנטיס

פבלו דה סנטיס הוא סופר, עיתונאי ותסריטאי קומיקס ארגנטיני. הוא נולד בשנת 1963 בבואנוס איירס, ושם הוא מתגורר גם היום. באופן יוצא דופן, כבר מראשית הקריירה שלו זכה דה סנטיס להצלחה הן מצד הביקורת והן בקרב קהל הקוראים. ספריו של דה סנטיס מערבבים ז'אנרים שונים, ובהם הרומן הגותי, הרומן הבלשי, הרומן הגרפי והפנטזיה. בבסיס כתיבתו נמשכת המסורת של בורחס, תוך פנייה חדשנית ושנונה בכיוון הסוגות הפופולריות. דה סנטיס כתב עד כה כעשרים ספרים, ויצירותיו תורגמו לעשרים ושתיים שפות ופורסמו בהוצאות נחשבות באירופה ובארצות-הברית. הוא זכה בשלל פרסים חשובים – הבולט שבהם הוא פרס "פלאנטה/ קאסה אמריקה" לשנת 2007. מספריו: "התרגום" (1998), "תיאטרון הזיכרון" (2000), "הפנס השישי" (2005), "החידה מפריז" (2007) ו"סוחרי העתיקות" (2010). ספרו "הקליגרף של וולטר" יצא בעברית בהוצאת "סימטאות".
קרא עוד >

פבלו נרודה

פַּבְּלוֹ נֵרוּדָה (1904-1973), מחשובי המשוררים שנולדו באמריקה הלטינית במאה העשרים וחתן פרס נובל לספרות בשנת 1971, נחשב ביבשת אמריקה הן לאחד מגדולי המשוררים בלשון הספרדית בכלל ומן המשוררים שקמו לצ'ילה בפרט, והן לאחד ממשוררי האהבה המובהקים ביותר שהאנושות התוודעה אליהם במאה העשרים. נֵרוּדָה שעסק במשך שנים רבות לא רק בכתיבה, אלא גם בפעילות דיפלומטית ופוליטית ענפה, נודע במאבקיו החברתיים והאידיאולוגיים. (מתוך ההקדמה לספר)
קרא עוד >

פבלו קצ’אז’יאן

פַּבלוֹ קְצ'אז'יאָן, סופר, משורר ומוזיקאי ארגנטינאי ממוצא ארמני, נולד ב-1977 בעיר בואנוס איירס. כישרונו המוזיקלי בא לידי ביטוי בגיל חמש-עשרה סביב סצנת הפאנק של התקופה, והתגלגל לרוק אקספרימנטלי ועד לצלילי עוּד. את הקריירה הספרותית שלו התחיל בכתיבת שירה, ככל הנראה. מושפע מהרגלו לכתוב מילים לשירים, ודרך התנסויות ליריות, הגיע קצ'אז'יאן לכתיבת פרוזה. בתהליך הכתיבה הוא משתמש במחשב, אך מסתובב תמיד עם פנקס קטן. לטענתו זהו הקשר האחרון שנשאר לו עם כתב היד, אחרת לא היתה לו הזדמנות להשתמש בעט. אף שבפנקס הוא כותב לרוב רעיונות קצרים או בדיחות, הוא חולם לכתוב יום אחד ספר שלם בכתב יד. את קצ'אז'יאן קל לזהות בשל שפמו השחור, הגדול והמסולסל: אקסצנטרי כמעט כמו יצירתו הספרותית. הוא פרסם שתי גרסאות אישיות ליצירות מופת לאומיות: El Martín Fierro ordenado alfabéticamente (2007), שבה סידר את פסוקיו של הרננדז לפי האלף-בית, ו-El Aleph engordado (2009), אשר מציג את סיפורו המקורי של בורחס ללא שינוים, אך בהוספת יותר מ-5000 מילים וכמה תמונות. התרגיל הספרותי הזה ראה אור בהוצאה עצמאית ומצומצמת, ובגינו נתבע קצ'אז'יאן ב-2011 מטעם מריה קודמה, אלמנתו של בורחס, על פלגיאט, ונקלע להליך משפטי שפורסם ברחבי העולם ונמשך עד היום. במהלכו תומכת הקהילה הלטינו-אמריקאית כולה בסופר עם השפם, ופותחת בדיון ספרותי ערני על "מקור וחיקוי", וספרות כתולדה של מסורת שמתקשרת עם עצמה על מנת להתקדם. קצ'אז'יאן היה אחראי להוצאה לאור לשירה IAP. את לילותיו הוא מבלה בכתיבה והקלטת שירים עם אחת מלהקותיו, למשל "אלרגיה נצחית". כמו כן פרסם קצ'אז'יאן שלוש נובלות: "תודה" (זיקית, 2014) "מה לעשות" (2010), "חופש מוחלט" (2013), קובץ הסיפרים "הסוס והגאוצ'ו" (2016) ועוד שלושה ספרי שירה. הנובלה החדשה שלו, "איפה שהוא", קרובה לראות אור. ספריו של פבלו קצ'אז'יאן רואים אור במיטב הוצאות הספרים העצמאיות בארגנטינה, ומתורגמים לצרפתית, אנגלית, גרמנית, איטלקית, וכמובן לעברית.
קרא עוד >

פול אוסטר

פול אוסטר נולד ב-1947 בניוארק, ניו-ג'רסי, למד ספרות אנגלית וספרות משווה באוניברסיטת קולומביה ואחר-כך התגורר שנים אחדות בפריס. אוסטר נחשב לאחד הכשרונות הבולטים בספרות האמריקנית בת-זמננו.
קרא עוד >

פול לפארג

פול לפארג (1842 – 1911), מזכירו וחתנו של קרל מרקס, הוא הוגה דעות, מהפכן ואקטיביסט חברתי מן המשפיעים ביותר בתולדות התנועה הסוציאליסטית בצרפת. חייו הסוערים וכתביו הנוקבים שזורים בתולדות המהפכה החברתית בעולם המערבי במאה התשע עשרה, אך דומה שדבריו אלה נכתבו בימינו, כאן ועכשיו."דת הקפיטל" תורגם לשפות רבות והודפס במהדורות רבות מאז ראה אור לראשונה ב-1886 בפריז.
קרא עוד >