• חפשו אותנו גם ב:

סופרים

א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   כ   ל   מ   נ   ס   ע   פ   צ   ק   ר   ש   ת

אמנון צהרי

אמנון צהרי, נולד בקיבוץ עין השופט בסוף שנות השבעים, גדל שם כילד שנות השמונים ובגר כנער של שנות התשעים. הוא למד פיזיקה בטכניון וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. כיום כחבר קיבוץ הוא משלב בין כתיבת תוכנות לכתיבת ספרים.
קרא עוד >

אמנון רובינשטיין

אמנון רובינשטיין — חתן פרס ישראל לחקר המשפט, שר החינוך לשעבר, פרופ' למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. בתקופת כהונתו כשר חינוך חולל רפורמות רבות, ביניהן פתיחת מכללות אקדמיות, אזוריות ולא מתקצבות, אשר שינו את פני ההשכלה הגבוהה בישראל. פרופ' רובינשטיין יזם והעביר את שני חוקי היסוד בנושאי זכויות האדם - כבוד האדם וחירותו וכן חופש העיסוק, שהפכו ברבות השנים לחוקה בזעיר אנפין של ישראל.
קרא עוד >

אמציה פורת

אמציה פורת (פורמן) הוא יליד ירושלים. למד בבית הספר היסודי תחכמוני בירושלים, בבית הספר התיכון בבית הכרם ובבית המדרש למורים על שם דוד ילין. את שירותו הצבאי עשה בשנים 1952-1950. במילואים שירת 27 שנים כקצין חיל רגלים ו־5 שנים כעורך ומתרגם בהוצאת מערכות של צה״ל ומשרד הביטחון. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בספרות עברית ובפילוסופיה (1957), ובית הספר לספרנות של האוניברסיטה העברית (1958). בשנת 1956 התחיל לעסוק בעריכה, ועד שנת 1965 היה עורך ומתרגם עצמאי, בייחוד לבתי ההוצאה ״מוסד ביאליק״, ״עם עובד״, ״מסדה״ ו״מערכות״. בשנים 1997-1965 היה עורך ומתרגם וחבר המערכת בהוצאת הספרים ״עם עובד״. בשנת 1969 יצא לאור קובץ סיפוריו ״אגדת הבקעה וההר״. בצד עבודתו בעריכה ובתרגום עסק גם בהוראה. לימד עברית בבית ספר ערב לעולים חדשים בירושלים (1950-1949); לימד עברית וספרות עברית בבית המדרש למורים שעל יד ״ג׳וּאיש תאולוג׳יקל סמינרי״ בניו יורק (1965-1964); לימד באוניברסיטה העברית בירושלים סגנון עברי (1976-1967), ותרגום ספרות יפה לעברית (1976-1974). בשנת 1971 נבחר לחבר האקדמיה ללשון העברית. בשנים 2004-1982 לימד עריכת מקור ותרגום בלימודי התעודה בעריכה של אוניברסיטת בר־אילן. העמיד תלמידים רבים בעריכה ובתרגום. פרסם מאמרים בענייני העברית וכתיבתה ועריכתה ותרגום לעברית. היה פרופסור מן המניין נלווה באוניברסיטת בר־אילן. על עבודתו זכה בפרסים: פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (עם דניאל לסלי, על תרגום מאמרות קונפוציוס 1960); פרס תוֹרְנְטוֹן ויילְדֶר על תרגום ספרות אמריקנית לשפה זרה, מטעם המכון לתרגום של בית הספר לאמנויות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק (1990); פרס היצירה למתרגמים מטעם משרד החינוך והתרבות, תשנ״ז (1997) ובפרס ראש הממשלה ללשון העברית ע״ש אליעזר בן־יהודה לשנת תשע״א (2011).
קרא עוד >

אן הולט

אן הולט כיהנה כשרת המשפטים של נורווגיה, היתה פרקליטת המשטרה, עורכת דין, עיתונאית ומגישה. היא פירסמה עד כה שבעה–עשר ספרים, מהם שמונה בסדרה של האנה וילהלמסן. ספריה תורגמו לעשרים וחמש שפות ונמכרו במיליוני עותקים. היא זוכת פרס הריברטון ופרס הקאליבר למפעל חיים בתחום ספרות המתח.
קרא עוד >

אן-מארי מיטראן

אן-מארי מיטראן נשואה לאחיינו של פרנסואה מיטראן, נשיא צרפת בעבר. עד היום חיברה עשרה ספרים, שזכו להצלחה רבה בצרפת. בשנת 2010 מונתה לחברת חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים. בספרה מוזיקה רוסית – בחלקו בדיוני ובחלקו אוטוביוגרפי – היא עונה לשאלה שמוצגת לה לעתים קרובות: "מהי הסיבה להיקשרותך ללא תנאי לתרבות היהודית ולמדינת ישראל"?
קרא עוד >

אנאבל פיצ'ר

אנבל פיצ'ר סיימה את לימודיה באוניברסיטת הרווארד עם תואר בספרות אנגלית ועם שאיפה להיות סופרת ילדים. מתגוררת ביורקשייר, עבדה בעבודות מגוונות עד שהחליטה לנסוע בעולם ולהתמקד בכתיבה. "אחותי גרה על מדף האח" הוא ספר הביכורים שלה.
קרא עוד >

אנג'י תומאס

אנג'י תומאס נולדה בג'קסון שבמיסיסיפי, ושם היא חיה גם היום. בצעירותה היתה ראפרית, והיא מתגאה בתואר ראשון בכתיבה יוצרת ובתואר לא רשמי בהיפ־הופ. ספר הביכורים שלה, השנאה שנתתם, התקבל בהתלהבות עצומה, כבש את רשימות רבי־המכר של הניו יורק טיימס, תורגם לעשרות שפות, זכה בפרסים, ובהם בפרס הגרדיאן באנגליה והבוסטון גלוב בארצות הברית, ועובד לקולנוע.
קרא עוד >

אנדראה חפטנוביץ

אנדראה חפטנוביץ (1970) נולדה בסנטיאגו דה צ'ילה. מצד אמה היא ממוצא יהודי ומצד אביה סרבית-קרואטית, וכיום מגדירה את עצמה בעיקר כצ'יליאנית. היא דוקטור לספרות היספנית, מסאית, מרצה, ואחת הסופרות הבולטות והפעילות ביותר בארצה. פרסמה רומנים, מסות וסיפורים. יצירותיה נכללות באנתולוגיות רבות בצ'ילה ובעולם ומתורגמות לשפות רבות. היא משלבת את הכתיבה עם מחקר אקדמי באוניברסיטת סנטיאגו וכותבת בקביעות בכתבי עת ועיתונים.
קרא עוד >

אנדרה ז'יד

אנדרה ז'יד, מגדולי סופריה של צרפת במאה ה-20, נולד בפריז בשנת 1869 למשפחה פרוטסטנטית. הוא החל את דרכו הספרותית בכתיבת מסות. אחר כך פנה אל השירה ולבסוף הרחיב את תחומי עיסוקו וכתב ביוגרפיות, סיפורת, מחזות, ביקורת, זיכרונות, ואף עסק בתרגום . דעותיו הלא-מקובלות היו נושא לוויכוחים סוערים. הוא זכה לתוארי כבוד רבים, ובשנת 1947 הוענק לו פרס נובל לספרות. בשנת 1951 נפטר בפריז בגיל שמונים ואחת. מספריו: חסר-המוסר (1902), שובו של הבן האובד (1907), הסימפוניה הפסטורלית (1919), מזייפי המטבעות (1925), בית-הספר לנשים (1929); רובם תורגמו לעברית.
קרא עוד >

אנדרה שוורץ-בארט

אנדרה שוורץ-בארט (1928- 2006), הסופר היהודי-צרפתי הנחשב, זכה בפרס גונקור על ספרו "אחרון הצדיקים" (תרגום ברוך קרוא, הוצאת עידית, 1960). ב-1967 זכה שוורץ-בארט בפרס ירושלים על פועלו למען חירות האדם בחברה."מולאטית ושמה בדידות" רואה אור לראשונה בעברית.
קרא עוד >

אנדרו קאופמן

סופר יליד אונטריו, קנדה. ספרו הראשון, "כל החברים שלי הם גיבורי־על", זכה לשבחי הביקורת, תורגם לשמונה שפות והפך לספר פולחן. קאופמן הוא גם תסריטאי רב־כישרון שזכה במלגת שהות מטעם מרכז הסרטים הקנדי. הוא גר בטורונטו עם אשתו ושני ילדיו.
קרא עוד >

אנדרי טרקובסקי

אנדריי טרקובסקי ,‏ (4 באפריל 1932, בלארוס, ברית המועצות -28 בדצמבר 1986, פריז) היה במאי קולנוע רוסי עטור פרסים. סרטיו מרבים לעסוק בסוגיות פילוסופיות ומטפיזיות, והם בעלי סגנון קולנועי ייחודי, מובחן ומוקפד. הבמאי אינגמר ברגמן אמר עליו: "טרקובסקי הוא עבורי [הבמאי] הגדול ביותר, זה שהמציא שפה חדשה"
קרא עוד >