הסיפור של מי שברחו ושל מי שנשארו
מתאים למכשירים הבאים
android apple קריאה מקוונת windows kindle
גודל: 334 עמוד (לפי 300 מילה בעמוד)
שפה: עברית
הוצאה: מרץ 2017
מסת"ב: 316227
preview
הסיפור של מי שברחו ושל מי שנשארו
מחבר: אלנה פרנטה
הוצאה: הספריה החדשה   סוגה: סיפורת תרגום   עריכה: מנחם פרי   תרגום: אלון אלטרס

'הסיפור של מי שברחו ושל מי שנשארו' – השלישי מתוך ארבעת כרכי 'החבֵרה הגאונה' – מלווה את לִילה ואת אֶלֶנה בעיקר בשנים 1968–1976, מגיל 24 שלהן ועד 32.
בסוף הכרך השני היתה אֶלֶנה לאחר לימודיה באוניברסיטה בפיזה, ועל סף נישואים לפייטרו. היא פירסמה רומאן, העתיד להפוך לרב-מכר. לִילה, שזנחה את בעלה סטפנו, חיה בפרבר מרוחק של נפולי עם בנה הקטן ועם אנצו סְקאנו, שהיא נטתה לו חיבה עוד מילדותם. היא עובדת בפרך במפעל הנקניקים של ברונו סוקאבו.

ספרה המסעיר של פרנטה ממשיך לערבל עולם דמויות סגור. כמעט לא נושרות ממנו דמויות, ורק חדשות מעטות מתווספות. דמויות שכבר חשבנו שנפרדנו מהן לתמיד שבות אל מרכז העלילה, ותפניות לא-צפויות נוחתות עלינו חדשות לבקרים. מי שברחו מנפולי, ומן המנטליות שלה, ומן הדיאלקט ונעימת הדיבור שלה, עתידים לגלות שנפולי אוחזת בהם בחוזקה ולא מרפה, וכי כל העולם הוא בעצם נפולי. ומי שאינם יוצאים כל חייהם מנפולי, ואף חוזרים לשכונה, בכל-זאת עשויים להמריא גבוה ואולי יש להם "יותר סיפור".
כך או כך, שתי הגיבורות נפתחות אל עולם שהשתנה עמוקות בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים. זה עולם של מרד הסטודנטים ותהפוכות באוניברסיטאות; של אלימות פוליטית ורציחות מצד הניאו-פשיסטים ולא פחות מצד הקומוניסטים; של זמינותה של הגלולה למניעת היריון; של המחשבים הראשונים המסורבלים (החזון המופלג של לִילה הוא שיהיה מחשב בכל בית); ובעיקר של התפשטות החשיבה הפמיניסטית, שציידת הרעיונות הזריזה והחרוצה אֶלֶנה ממהרת לסגל לעצמה. הקשר בין לִילה לאֶלֶנה בתקופה זו הולך ומצטמצם לחוט-הקול הארוך של הטלפון – השתיים הן זו לזו שתי ישויות מופשטות, שרק קולן מוחשי. לגבי לִילה קיימת אֶלֶנה המדומה, האמורה לחיות גם בשבילה ולממש את חייה האלטרנטיביים. ואילו לגבי אֶלֶנה קיימת לִילה מדומיינת כפולה, התמרור הנערץ של חייה וגם יצור אפל מעורר אימה, חברה שמעוררת תשוקה מתמדת שתיעלם, שתמות. אלה שתי נשים חזקות השולטות כביכול בהתרחשות, מניעות את העלילה – אך לִילה מצליחה בכך מפני שהיא מסגלת לעצמה התנהגות 'גברית', ואֶלֶנה מפני שהיא מיטיבה להשתלט על שפת הגברים והלוגיקה שלהם. כאילו לשתיהן חסר החומר להיות אשה לעצמה, מחוץ לגברים.

אלנה פרנטה

"אלנה פרנטה" הוא שמה הבדוי של סופרת איטלקייה ילידת נפולי שזהותה נותרה עלומה מאז שפרסמה את ספרה הראשון, ב-1992. כל שידוע עליה, מלבד מה שניתן לשער מן הספרים שכתבה, הוא שלמדה לימודים קלאסיים. ארבעת "הרומאנים הנפוליטניים" הם מבחינתה רומאן אחד בארבעה כרכים, הרומאן הרביעי שלה. ספריה זכו בפרסים ספרותיים רבים, ובאהדה רחבת-היקף של קוראים באיטליה ומחוץ לה.

 
ביקורות
לספר זה התפרסמו 1 ביקורות

גאונה וחצי: אלנה פרנטה עושה זאת שוב, ידיעות אחרונות, 7 לילות

ענת עינהר ואריק גלסנר תאריך: 31-03-2017

ענת עינהר: זאת בעיניי התפנית המלהיבה של הסיפור, רגע שמתעלה בחשאי מעל פני הריגוש והסאגה, עובר בשכנוע מהנוסח המודרניסטי לפוסט־מודרניסטי, ומגלה סוף־סוף את כוחה המצטבר, הסוחף, של הסדרה מתחילתה עד סופה. אין מדובר פה עוד בסיפור פרטי של אישה לא־מאוד־מרשימה, אלא בחדירה אל קרביו של המופע האנושי. ולא נותר לי אז אלא להפנות לחלל את השאלה הנואשת: מוח כוורת, מתי כבר יוצא אלנה פרנטה הבא?

אריק גלסנר: הגדולה של פרנטה נובעת מכך שהקורא דרוך, שורה אחר שורה, לא כדי לדעת "מה הלאה?" אלא מתוך ידיעה שכמעט כל עמוד צופן בחובו איזו הברקה, איזו הערה מעוררת השתאות, איזו תובנה פסיכולוגית או פילוסופית, איזה ניסוח מושחז, מדויק, שרטוט תמציתי ועז של אדם, נוף פיזי או אקלים אינטלקטואלי. הדריכות הזו, שבאה על סיפוקה מדי כמה פסקאות, היא המוקד של הנאת הקריאה כאן. לא המתח העלילתי אלא הציפייה להתפעמות תדירה.[...]
את פרנטה, אם כן, אני קורא - מה קורא, טורף - לא בגלל האידיאולוגיה הפמיניסטית, או בגלל קווי העלילה הגדולים, אלא בעיקר משום שפרנטה היא אשפית הניואנסים של התקופה.

לקריאה נוספת לחץ כאן