אחותי
מתאים לאפליקצית הליקון בלבד
android apple קריאה מקוונת
גודל: 169 עמוד (לפי 300 מילה בעמוד)
שפה: עברית
הוצאה: מאי 2016
מסת"ב: 15100590
preview
אחותי
מחבר: משה סקאל
הוצאה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר   סוגה: סיפורת מקור   עריכה: יגאל שוורץ

אחותי הוא רומן מענג על משפחה אחת העוברת מהצד הצפוני של תל אביב לצד הדרומי שלה, וקובעת את משכנה בקריית שלום.
את הזירה המרכזית בסיפור מאכלסים בני הדור השני: האחות הגדולה, המחליפה בני זוג כמו גרביים; האח האמצעי, הכרוך אחר אחותו וקשה להחליט מתי היא נגמרת והוא מתחיל; והאח הצעיר, דמות מוזרה וחידתית.
סיפורי האחים כרוכים זה בזה כפקעת, שמשה סקאל טווֶה ביד קלה ובטוחה, ומשלב בה אנקדוטות מושכות לב מעברם של האב והאם במצרים.
כוחו של אחותי נובע גם מלשון המספר שלו. סקאל עושה אהבה בלשון. הוא מצייר לנו עולם בשפה פלסטית להפליא, שאפשר כמעט למשש אותה; מערסל אותנו במילים ומוליך אותנו אחריו, כמו החלילן מהמלין, בנגינה מכשפת.
כמו ביולנדה (כתר, 2011) ובהצורף (כתר, 2014), שני הרומנים הקודמים של סקאל, שזכו לאהדת הקהל ולשבחים מופלגים, גם אחותי עוסק במהגרים ובמקומיים, בבני מעמדות שונים, הדרים בשכונות נפרדות, בפריון, במיניות ובסוגיות של זהות ומקום. התופעות האלה נבחנות כאן, מעמדה שמשתמעת ממנה לעיתים ביקורת חברתית קשה. ואולם זו, נוקבת וחריפה ככל שתהא, אינה יכולה לטשטש את העובדה שסקאל אוהב בכל ליבו את כל דמויותיו, כמו גם את העולם שהן סובבות בו, והוא מצליח להדביק אותנו באהבה הזאת.

משה סקאל

משה סקאל, יליד תל־אביב, התגורר שש שנים בפריז, וכיום גר ביפו. הוא פירסם
חמישה ספרים, ביניהם הרומנים יולנדה (מועמד לפרס ספיר, ראה אור בצרפת) והצורף, שהיו שניהם רבי־מכר וזכו לקהל קוראים נלהב.
סקאל למד תרגום בפריז והשלים בתל־אביב תואר שני בתוכנית לפילוסופיה, תרבות דיגיטלית ומידע. בשנים האחרונות הוא מנהל את המפעל לתרגום ספרות מופת ועוסק בדיגיטציה של עולם התרבות. סקאל הוא חתן פרס היצירה ע"ש לוי אשכול לשנת 2011, ומפרסם רשימות מסע ומאמרים ב"הארץ" ובבמות אחרות.

 
ביקורות
לספר זה התפרסמו 4 ביקורות

המסתורין במשפחות של משה סקאל, הארץ ספרים

יהודית רותם תאריך: 15-06-2016


לקריאה נוספת לחץ כאן

פעפוע אישיותי, מקור ראשון, מוסף שבת

צור ארליך תאריך: 19-06-2016

סקאל מתמרן את ליאור בין היותו אדם נפרד לבין האחדות התודעתית המסוימת שלו עם אחותו; ובעצם, באופן עקרוני יותר, בוחן את היחס בין תודעת-היחיד לתודעת-המשפחה. המשחק הזה, המדריך את הספר בשובבות ובבטחה אל מוזרויות של ידיעה ואי-ידיעה, הוא סוד כוחו המיוחד של הרומן הקצר מדי שלפנינו.
לקריאה נוספת לחץ כאן

אחים בלוז, ישראל היום

נטע הלפרין תאריך: 20-07-2016

נדמה שהתשובה שעונה סקאל לסופר שיצר היא חמלה. מילה שנשחקה מעט ובכל זאת אין כמוה להיטיב לתאר את יחסו של סקאל לדמויותיו. הוא מוצא בהן, בקורות חייהן ואף במנהגים הקטנים, הטפלים כביכול, הומור ויופי, אור וגם תוגה. הסתכלות זו מאפשרת לו לחלץ סיפור שהולם ונוגע גם מתוך רגעים יומיומיים מאין כמוהם. שם פועמים החיים במלוא עוצמתם.

לקריאה נוספת לחץ כאן

בחירת הסופרים: הספרים הטובים ביותר של 2016, nrg

איילת קליין כהן תאריך: 29-12-2016

נעה ידלין: "'אחותי', מאת משה סקאל, הוא ספר המתחזה לתמים: סיפור משפחתי, עם שלושה ילדים ושום אסון. כלומר, למעט האסונות הרגילים שהם החיים, האסונות הנורמאלים. אבל ככל שנוקפים העמודים – בורחים ממש מתחת לאצבעות, מדופדפים מבלי משים - כן מזדחלת אי-הנחת, כובשת את חלקתה מתחת לעור. וכשנגמר הסיפור והקורא נשאל, ובכן, מה היה פה בעצם, לא מתחשק לו לענות. לא מתחשק לו לקלקל, לא לשואל, וגם לא לו עצמו. יש ספרים שצריך לקרוא".

לקריאה נוספת לחץ כאן